ויליאם נגל, יהודי בריטי המחזיק ב-7% ממניות חברת קשת, טוען שענייניה של זכיינית ערוץ 2 מתנהלים "בניגוד לכללי הממשל התאגידי, בהזרמות כספים מבעלי המניות ובלא מתן צידוק כלכלי לכך; החלטות משמעותיות מתקבלות בחדרי חדרים; השקעות מתבצעות בחריגה מתקציב החברה וללא מדיניות סדורה".
נגל מבקש (יום ב', 27.8.18) מבית המשפט המחוזי בתל אביב - באמצעות חברת פאנצ'ליין המחזיקה במניותיו בקשת - להורות לזכיינית למסור לו מסמכים רבים. ביניהם: פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון וועדת הכספים, פרוטוקולים של האסיפה הכללית, מסמכים הנוגעים להערכות השווי שנערכו לקשת, עבודות כלכליות שנערכו לקראת שינויים מהותיים (כגון המעבר לשבעה ימי שידורים בשבוע, רכישת אפיק 12 ורכישת חברת החדשות), תקציב מפורט, תוכניות התייעלות, המסמכים הנוגעים לחוב לרשות השנייה (258 מיליון שקל) ועוד.
נגל גם מבקש מבית המשפט לאסור על ביצוע דילול ההון שלו בחברה, האמור להידון מחר בישיבת הדירקטוריון. עוד הוא מבקש לבטל את הדילול שבוצע בשנת 2016, ואשר במסגרתו הוקטן חלקו בקשת מ-7.8% ל-6.7%. לטענתו, הדילול הנוכחי הוא חזרה על המהלך הפסול לשיטתו שנעשה לפני שנתיים, ואשר התבסס על הערכת שווי של פירמת ראיית החשבון PwC - שלדבריו הייתה נגועה בניגוד עניינים, משום שביצעה עבודות נוספות עבור בעלי המניות.
לדברי נגל (המיוצג כיום בדירקטוריון בידי בנו, אדם נגל), בשנים האחרונות נמנעת קשת בעקביות מלשלוח לו את המסמכים המרכזיים בנוגע לפעילותה, ורק לפני חודשיים קיבל מידע חלקי ביותר. ממידע זה למד על רכישת חברת Greenbird ב-55 מיליון שקל במימונם של בעלי המניות, ועל תוכניתה של קשת להקים עיר בדרום הארץ בפרויקט שהוא מכנה "מגלומני".
הדילול הקרוב, מוסיף נגל, מבוצע בניגוד להבטחות שניתנו לו ומבוסס על הערכת שווי נוספת שהכינה PwC, ואשר לדבריו ממעיטה מאוד בערכה של קשת. מהלך זה, הוא טוען, נועד להכריח אותו להשקיע כספים נוספים בחברה, וזאת למרות שאין לו מידע בסיסי הדרוש לשם קבלת ההחלטה. אם יבוצע הדילול, יירדו אחזקותיו של נגל אל מתחת ל-5.5% והוא יאבד את זכותו למנות דירקטור; לטענתו, זוהי המטרה האמיתית של המהלך.
קשת נשלטת בידי משפחתו של מוזי ורטהיים, המחזיקה ב-51% מן המניות. יתר הבעלים הם
יצחק תשובה (20.3%), משפחת למלבאום (15.4%) ו
אלכס גלעדי (6.7%). נגל נמנה על מקימי החברה בשנת 1993 ובאותה עת היו לו 8% ממניותיה. לטענתו, קשת דחתה שוב ושוב את ההחלטה על גיוס הון מבעליה, ובלבד שלא תצטרך להעביר לו מידע על פעילותה. ואילו כעת, היא החליטה על גיוס שכזה - אך מעבירה לו את המידע בצורה מקוטעת וחלקית, ומבקשת לדלל את חלקו משום שאינו מוכן לקבל כתורה מסיני את החלטות הדירקטוריון.
בתביעתו מתאר נגל את המהלכים שלדבריו קדמו לדילול ההון ב-2016 ומסביר מדוע לשיטתו היה זה דילול פסול. עוד הוא אומר, כי הדילול הקרוב נעשה במהירות רבה, תוך שהחברה מתעלמת מהשגותיו ומתבססת על הערכת שווי פגומה וחסרה. לדבריו, עיון בפרוטוקולים מעלה שבעלי קשת מייחסים לה ערך רב שאינו כלכלי, אלא כאל "נכס פרס". נגל מבסס את תביעתו על עילות נטענות של קיפוח והפרת זכותו לקבל מידע ומסמכים. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
גד טיכו ואורית אלמוזלינו-רייז, וטרם הוגש כתב הגנה.
