מספר חולי החצבת בשנת 2018 (נכון לתאריך 26.8.2018) עומד על 262 חולים. מדובר בגידול במספר החולים. במשרד הבריאות מסבירים כי למעלה מ-90% מהמקרים אירעו בגלל אי-התחסנות, ומגע עם אוכלוסייה שלא התחסנה. במשרד הבריאות מדגישים כי הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על-ידי קבלת חיסון נגד המחלה. יעילות החיסון במניעת חצבת גבוהה מאוד כ-97% לאחר קבלת 2 מנות חיסון.
בשנים האחרונות מספר החולים עמד על מספרים נמוכים בצורה משמעותית. בשנת 2016 עם 9 חולים, בשנת 2017 עם 33 חולים ונכון להיום שנת 2018 מדובר על 262 חולים.
הסיבה לעלייה: עליה בפעילות של חצבת בעולם עקב ירידה בהתחסנות באירופה ובארצות הברית, הגעה של חולים לישראל והדבקה מקומית של בלתי מחוסנים.
משרד הבריאות חוזר ומדגיש את הצורך להקפיד על חיסוני השגרה במיוחד לפני פתיחת שנת הלימודים.
שאלות ותשובות על מחלת החצבת: מהי מחלת החצבת? מחלת החצבת היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד. באחוז קטן מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים.
נדרש שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאוד באוכלוסייה כדי למנוע התפשטות חצבת. ירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. זו הסיבה העיקרית להתפרצויות במדינות אירופה ובמקומות אחרים בעולם. גם במדינות נקיות מחצבת, כמו ישראל, קיימת סכנה להדבקה והתפשטות המחלה מחולים שמגיעים מחו"ל.
לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה חצבת, יש סיכון גבוה מ-90% להידבק במחלה! הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע חצבת וסיבוכיה היא על-ידי קבלת חיסון נגד המחלה.
גורם המחלה חצבת נגרמת על-ידי נגיף החצבת (Measles virus) השייך למשפחת Paramyxovirus.
דרכי הדבקות בחצבת חצבת מועברת מאדם לאדם על-ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, גם מספר שעות לאחר שהחולה עזב את החדר.
סימני מחלת החצבת סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף. המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, בנזלת, בשיעול, בעיניים אדומות וברתיעה מאור.
ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. בדרך כלל, הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. בהתחלה, הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן שמה של המחלה.
סיבוכים אפשריים של מחלת החצבת חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.
סיבוך מאוד נדיר היכול להופיע כעשר שנים לאחר הופעת החצבת הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.
הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון.
אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת.
מניעת תחלואה בחצבת הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על-ידי קבלת חיסון נגד המחלה. יעילות החיסון במניעת חצבת הינה גבוהה מאוד (כ-97% לאחר קבלת 2 מנות חיסון).
במעט האנשים שחוסנו ויחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה ביחס למחלה באנשים שאינם מחוסנים.
החיסון מקנה הגנה החל משבועיים ממועד קבלת החיסון וממשיך להגן עשרות שנים לאחר קבלתו.
החיסון נגד מחלת החצבת מורכב מנגיף חי מוחלש הניתן בזריקה מתחת לעור כתרכיב משולב MMR / MMRV כנגד חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח (Varicella). לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד.
החיסון ניתן כשגרה בשני מועדים:
חשיפה לחצבת אצל אדם שאינו מחוסן ונחשף למחלת החצבת, חיסון לאחר החשיפה עשוי למנוע את המחלה או להקל בחומרתה.
- חיסון פעיל - ניתן בתוך 72 שעות מהחשיפה למחלה.
- חיסון סביל (אימונוגלובילין) - ניתן בתוך 6 ימים מהחשיפה למחלה לאנשים שאסור להם לקבל חיסון פעיל ו/או בסיכון גבוה למחלה.
[מידע נוסף בנושא חצבת ב
אתר משרד הבריאות]
