המחוזי מצמצם עבירת המרמה

אין מקום להעביר טענה להטעיית לקוחות למישור הפלילי של קבלת דבר במרמה, שכן המישור האזרחי מעניק מענה הולם לטענות אלו - סבורה (יום א', 2.9.18) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן. בפני אגמון-גונן מתנהל משפטם של מנשה מור, אריק מור, ג'נט מועלם, גלית פאר, יצחק מור ואוהד אנזל. הם מואשמים בקבלה במרמה של מיליוני שקלים, לאחר שרכשו כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה בארץ ובחו"ל, שיווקו אותם אך בכמה מן המקרים לא סיפקו אותם - ואז סירבו להחזיר את הכסף בטענה שהרוכשים הם האשמים בכך. המדינה טוענת, כי פעילותם הגיעה להיקף של 45 מיליון אירו ומייחסת להם עבירות מס והלבנת הון במלוא הסכום ומרמה בהיקף של כשליש ממנו. מנשה מור, אריק מור וגלית פאר העלו טענה מקדמית לפיה לא ניתן להאשימם במרמה, שכן מדובר במחלוקת אזרחית בתחום הגנת הצרכן - ואגמון-גונן קיבלה עקרונית טענה זו. לדבריה, הערך המוגן על-ידי עבירת קבלת דבר במרמה היא שמירת חופש הרצון של הצד השני לעסקה, אך יש לבחון בכל מקרה האם הדרך הנכונה להגן על ערך זה היא באמצעות הכלי הפלילי. "במקרה שלפני אני סבורה כי אין להגן על הערך המוגן של פגיעה בחופש הבחירה והרצון באמצעות המשפט הפלילי, על כל המקרים בהם, בשל מצג של אחר - נפגע חופש זה ולו במידת מה, כאשר מדובר בעסקות מסחריות-כלכליות", אומרת אגמון-גונן. "עסקות אלה, המבוססות על חופש הרצון, מוסדרות בדינים אחרים, וככלל - למעט אולי נסיבות חריגות בחומרתן - אין מקום כי הדין הפלילי יגן על כך". במקרה הספציפי, ביקשו הרוכשים לקנות כרטיסים ורצונם התמלא; אם יש להם טענות אחרות - עליהן להתברר במישור האזרחי. עם זאת, מעירה אגמון-גונן, קשה לה לראות כיצד הם יוכלו לטעון להטעיה במסגרת דיני החוזים; ייתכן שיוכלו להעלות טענות במישור חוק הגנת הצרכן. בכל מקרה, "התקשרויות חוזיות בכלל וחוזים צרכניים בפרט מוסדרים בהרחבה, ועל כן אין הצדקה לשימוש בעבירה של קבלת דבר במרמה בהקשר זה". לפיכך קבעה אגמון-גונן, כי אין להאשים את השלושה בקבלת דבר במרמה במקרה בו רוכשי הכרטיסים קיבלו אותם, ולכן על המדינה לתקן בהתאם את כתב האישום עד תחילת החודש הבא. את המדינה מייצג עו"ד אורי פרייסמן, ואת הנאשמים - עוה"ד גלעד ברון, הגר נגלר, שירית טרוינר, ירון טיקוצקי ושגיב בר-שלום.