הוועדה לזכויות הילד החלה (יום ד', 5.9.18) בהקראת הצעת חוק של יו"ר הוועדה יפעת שאשא ביטון וח"כים נוספים להתקנת מצלמות לשם פיקוח והגנה על קטינים חסרי ישע. ישיבת הוועדה היא הראשונה בנוסח הצעת החוק לאחר שהוא הוסכם בין יוזמת הצעת החוק ויו"ר הוועדה לזכויות הילד למשרדי המשפטים והרווחה.
שאשא ביטון אמרה בפתח הישיבה כי אומנם החוק במתכונתו אינו מחייב וגורף, אך תפעל להפוך אותו לכזה בתוך פרק זמן קצר, ע"פ סיכומים שייעשו עם הממשלה. לדבריה, "הגנת הפרטיות היא חשובה ביותר, אך כאשר היום אנחנו כבר ממילא מצולמים ועל כף המאזניים מונחים שלומם וביטחונם של הילדים, באמצעות המצלמות נוכל למנוע התעללויות ומאידך-גיסא גם להגן על הגננות מפני תלונות שווא או סתם חרדות של הורים. ככה נשיב את האמון למערכות". יו"ר הוועדה ציינה כי אין מדובר על שידור מקוון, לא להורים ולא לצוות המעון - אלא על תיעוד במעגל סגור כאשר החומרים המוקלטים יישלפו רק במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה וייחשפו רק לגורם אכיפה או חקירה מוסמך. עוד הוסיפה כי "המקרה של הפעוטה יסמין וינטה שמתה לאחר שסייעת בפעוטון שבו שהתה חשודה כי חנקה אותה למוות, שינה משהו בתודעה של כולנו וגרם לרבים להבין שעלינו לפעול לשינוי המציאות. אם לא היו פותחים שם את המצלמות, זה היה מוגדר כעוד מוות בעריסה והחשודה הייתה גם ממשיכה להיות גננת. אעמוד על כך שבהמשך זה יהפוך מוולונטרי לחובה וזה יהיה חלק מתנאי הרישוי. אנחנו צריכים לכוון את זה למשהו שיחייב. בזמן שהחוק לא יהיה חובה, קרי בתקופת הביניים, יינתנו תמריצים למעונות שיבקשו להתקין מצלמות בשטחיהם. לא נהפוך את המעונות לבית
האח הגדול ואין בכוונתנו לבלוש אחרי הגננות. אנחנו באים למנוע התעללות ופגיעה".
ח"כ
קארין אלהרר: "מדובר בדבר הכי יקר לנו ועל כן חשוב שנגיע לנוסחה שתחייב פעוטונים לעשות כן ועם עזרה ממשלתית בעניין. איני מזלזלת בנושא הפרטיות לרגע, אך השאלה מה עומד ממול וצריך לתת משקל לעוד דברים".
ח"כ פנינה תמנו שטה: "אם אין בחוק אופק שאומר שזה יהיה חובה, אין כל טעם לחוק. והאופק לא יכול לבוא לבד - צריך לקבוע בחוק שהמצלמות יהיו תנאי הסף של הרישוי". תמנו שטה התנגדה לסעיף 6-2 בחוק שהמצלמות לא יקליטו קול ואמרה כי "אני מקבלת המון תלונות שיש גננות שאומרת 'שחורה' 'כושית' וכדו'... את זה לא יראו במצלמות".
ח"כ שולי מועלם רפאלי הביעה את תמיהתה לסעיף 9 בחוק המאפשר פטור למעונות, "רעיון הפטור הוא לא מובן בכלל כי אם הוא קיים, אז מה בכלל עשינו... בנוגע לחשש הפגיעה באמון הגננות ומעמדן, טבע הדברים שעם כל הסיפורים שהיו, עכשיו זה הכל הולך לקצה השני אך עם הזמן יחזור האמון".
בוועדה עלתה מחלוקת בין חלק מחברי הכנסת ונציגי ההורים למשרד המשפטים האם לאפשר בחוק שהמצלמות גם יקליטו קול מתוך המעונות. מנכ"ל המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וידנמן אמרה בדיון כי "התעללות נפשית גדולה לפעמים מהתעללות פיזית; בלי הקלטת קול, לא נוכל לדעת על כך" וידנמן אף התייחסה בדבריה לכך שהחוק בהחלתו כעת אינו מחייב ואמרה כי "לא ייתכן שבמדינת ישראל יהיו ילדים שמוגנים יותר וכאלו שחשופים לסכנת התעללות כי לא חייבנו את התקנת המצלמות".
עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים אמר בדיון: "הקלטות קול של העובדות במעון היא האזנת סתר והפגיעה היא משמעותית. גם אם יש עובדים שמצולמים במקומות שונים, לא מדובר על משהו רציף ומתמשך כמו שדורשים כאן שיהיה. הקלטת הקול היא פגיעה מוגברת והעובדה שרק מעט יראו את זה, לא מצמצמת את הפגיעה. הגמישות התעסוקתית של הגננות מוגבלת וברגע שנאפשר כזה דבר, כל אופי חייהם ועבודתם תשתנה. בל נטיל את מלוא יהבנו בצמצום הפגיעה בילדים רק דרך מצלמות אלו".
מנכ"ל איגוד מורים עולים, קונסטנטין שוויבש, התריע בוועדה: "ייתכן כי בסופו של דבר, נשאר עם אבטחה מצוינת של המעונות אך בלי גננות. אחרי מה שהיה הקיץ הזה, הן כבר לא באות - אנו במחסור של 30% בכוח אדם".
עו"ד יוסי אוחנה מהמרכז לשלטון המקומי דרש בישיבה כי בחוק ייקבע מקור תקציבי לרשויות המפעילות מעונות ע"מ שיוכלו לממן את פריסת המצלמות. יו"ר הוועדה השיבה כי "עלות המצלמות, בטלה בשישים בכל הוצאות הרשויות ולא הכסף הוא שיהווה מכשול".
חנן דגן, מנכ"ל איחוד גני ילדים ואסנת ואתורי, יוזמת "הורות בזכות" העלו בוועדה כי האיסור בחוק החדש למנהל המעון לצפות בכל הצילומים, ייפגע רבות במטרת החוק - שמירה והבטחת שלום הפעוטות. "מי שחשפו את הסיפורים הקשים, היו דווקא בעלי מעונות שדיווחו למשטרה", אמר דגן. "קיים כאן אבסורד - מנהל מעון שזמין לחומרים ורואה אקט התעללותי, הוא לא ידווח על זה משום שבכך הוא יפליל את עצמו שצפה במה שאסור לו" טענה ואתורי.
יו"ר הוועדה שאשא ביטון אמרה כי נושא הפרקטיקה של ניהול מערכת צילומים מחד ומניעת צפייה מאידך-גיסא, ייבחנו לקראת הדיוני המשך של הצעת החוק ע"י הגורמים המוסמכים.
