בג"ץ מותח ביקורת (יום א', 16.9.18) על התנהלות המדינה בחקירת נסיבות מותו של מפגין פלשתיני בכפר בילעין בשנת 2009 ואומר, כי התמשכות הטיפול בתיק גרמה לכך שקשה היה לרדת לחקר האמת ושנגרם למשפחתו כאב מיותר. לצד זאת, דחה בג"ץ את העתירה להורות להעמיד לדין את האחראים למותו של באסם אבו-רחמה.
אבו-רחמה נהרג בהפגנה באפריל 2009, ובמארס 2010 הודיעה הפרקליטות הצבאית שלא תחקור את האירוע וזאת לאור ממצאיו של תחקיר מבצעי, ולפיו אין ראיות לכך שהלוחמים באירוע חרגו מהוראות הפתיחה באש. אמו של ההרוג, צובחיה אבו-רחמה, ערערה על ההחלטה וביולי 2010 נפתחה חקירה של מצ"ח והמשטרה. במארס 2013 עתרה אבו-רחמה לבג"ץ בדרישה להאיץ את החקירה, וכעבור חצי שנה הודיעה המדינה שהפרקליט הצבאי הראשי דאז,
דני עפרוני, החליט לסגור את התיק.
ביולי 2014 הגישה האם ערר על סגירת התיק וכעבור שמונה חודשים עתרה לבג"ץ משום שלא התקבלה תשובה. בינואר 2016 הודיעה המדינה על דחיית הערר, ובמאי של אותה שנה הגישה האם ערר לפרקליט המדינה,
שי ניצן. לאחר שבעה חודשים היא שוב עתרה לבג"ץ בשל העדר תשובה, ובמארס 2017 הודיעה המדינה על דחיית הערר. בתשובתה זו ציינה המדינה, כי חלק מתיק החקירה המקורי לא אותר ולא ניתן היה לשחזר ממצאים ויזואליים של האירוע. לאור תשובת המדינה, ביקשה האם להורות להעמיד לדין את המעורבים בירי.
השופט
עופר גרוסקופף דחה את העתירה, בשל מדיניות ההתערבות המצומצמת בהחלטות כאלו של רשויות התביעה. הוא אומר, שההחלטה מצויה במתחם הסבירות, וההתערבות הפעם מצומצמת עוד יותר בשל ריבוי הבדיקות והעובדה שההחלטה האחרונה ניתנה בידי ניצן. המדינה הצביעה על קשיים ראייתיים בתיק ולכן יש סבירות בעמדתה בדבר העדר הסיכוי הסביר להשיג הרשעה.
גרוסקופף עומד על חלוף הזמן, אשר פגע במהימנות העדויות וביכולת לאתר עדים נוספים ועל אובדן חלק מהתיק המקורי. לדבריו, עובדות אלו אומנם כנראה לא פגעו בטיב ההחלטה שקיבל ניצן, "ואולם, לא ניתן לכחד כי אובדן תיק חקירה פוגע ברגשות משפחת המנוח בפרט, ובאמון הציבור ככלל, אשר סומכים ידיהם על רשויות התביעה שיפעלו בהתאם לעקרונות המינהל התקין וישמרו כראוי על חומר ראיות במהלך טיפול בפרשת מותו של אדם. אל כל אלה מצטרף משך הטיפול הארוך בפניות העותרים, חרף שני פסקי דין קודמים של בית משפט זה אשר הורו למשיבים בפירוש לסיים הטיפול בהקדם... לא ניתן להתעלם מהתמונה הקודרת שמציירת העתירה לעניין התמשכות הטיפול בפרשה ואובדן תיק החקירה. יש לקוות כי מדובר במקרה חריג, וכי הלקחים ממנו הופקו, ולמצער יופקו, ביחס לטיפול במקרים עתידיים".
השופט
ג'ורג' קרא אומר: "בדומה לסיפורו של כרונוס אל הזמן מהמיתולוגיה היוונית שאכל את בניו עד שאין להם זכר, כך בענייננו, התעמעם זיכרונם של העדים, עדויות וראיות כורסמו ואוכלו במאכלת הזמן עד שאין לסמוך עליהן... קשה להשתחרר מן התחושה הקשה העולה מאופן התנהלות הדברים וקוצר ידנו מלהושיע בנסיבות אלה, כאשר התנהלותה, יותר נכון - חדלונה של המדינה בחקירת האירוע הביאה בין היתר לאותו 'נזק ראייתי', והעדר יכולת למצוא את האחראי למותו של המנוח. ועל כך יש להצטער".
השופט
עוזי פוגלמן הסכים עם גרוסקופף. את אבו-רחמה ייצגו עוה"ד
מיכאל ספרד וסופי ברודסקי, ואת המדינה - עו"ד רועי שויקה.
