בשנתיים האחרונות חלה החרפה במגמה המובילה לכך שהתמיכה האמריקנית במדינת ישראל לובשת אופי פוליטי ומדינת ישראל הולכת ומאבדת את האהדה הדו-מפלגתית שסייעה לה בעבר. כך עולה מההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי, שפורסמה לרגל השנה החדשה. הסקירה מתייחסת גם להעמקת התסכול בממשל טרמפ מהעדר ההערכה של יהודים רפורמיים וקונסרבטיביים באמריקה לצעדים שנוקט הנשיא לשיפור מעמדה של ישראל, הן מבחינה מדינית והן מבחינה ביטחונית. בכירים בממשל הדגישו בשיחות שהתקיימו במסגרת הכנת המסמך: "לו אובמה היה מעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים ומטיל עיצומים על הפרות אירניות, הקהילה היהודית באמריקה הייתה מתאחדת ומוחאת לו כפיים!". הקהילה היהודית בארה״ב עוברת שינויים דמוגרפיים בעלי חשיבות, ובהם גידול משמעותי של הקהילות האורתודוקסיות, לעומת אלה האחרות. מהדוח עולה כי כשליש מהילדים עד גיל 18 גדלים במשפחות אורתודוקסיות בהן חרדיות. באזור ניו-יורק רבתי כמעט שני שלישים בקבוצת גיל זו משתייכים למשפחות אורתודוקסיות, רובן חרדיות. הסקירה מדגישה כי מרבית הקהילות הדתיות אינן פעילות במסגרת מאורגנת ומעורבות בעיקר בפוליטיקה מקומית על-מנת להבטיח את האינטרסים שלהן. על-רקע השינויים הדמוגרפיים, נאמר יש לעודד אותן להיות פעילות יותר גם במסגרת הקהילה היהודית הכללית ולהשתלב בפוליטיקה ברמה הארצית ובשירות הציבורי. זאת, כדי לשאת בנטל האחריות לעתיד העם היהודי בכללותו. משקל התרומות של הפילנתרופיה היהודית אמריקנית לישראל אומנם קטן מאוד בשנים האחרונות ביחס לתל"ג הישראלי, אך הוא נעשה שולי ביחס לתקציב המדינה. עיקר תרומות מחוץ לארץ מופנה לתחומי הבריאות, המחקר, ההשכלה והתרבות. עוד עולה מהסקירה כי אתגר מרכזי של העולם היהודי הוא הפער התרבותי-ערכי בין ישראל לבין חלק ניכר מיהודי הגולה. בישראל מודגשים ערכים לאומיים, מסורתיים, דתיים ושמרניים. לעומת זאת, בקרב יהודי הגולה מודגשים ערכים ליברליים הן ברמה החברתית והן ברמה הפוליטית. הבדל זה, לדברי המכון, הוא המקור לביקורת שנמתחת על ישראל בגולה, גם כאשר בקהילות אלה משמרים זיקה איתנה לישראל. חוק הלאום מעורר פולמוס גם בקהילות יהודיות בחו"ל, אך בעיקר מסתמנת ביקורת וחוסר נחת מן החוק. בולט במיוחד החשש מהידרדרות מערכת היחסים שבין ישראל לבין יהודי הגולה ומהקושי להגן על ישראל ועל החוק אל מול גורמים עוינים. מחברי הסקירה מעריכים כי על ישראל לפעול לשכנוע הממשל האמריקני שלא לנטוש את תפקידה הדומיננטי של ארה"ב במזה"ת. לפי הערכת המכון, מציאות כזו תיצור חלל שאליו יישאבו גורמים בינלאומיים שאינם אוהדים את ישראל ונוגדים את האינטרסים האסטרטגיים הישראלים. הערכת המכון היא כי יחסו האוהד של הנשיא טרמפ והקשרים ההדוקים בין וושינגטון לירושלים מייצרים חלון הזדמנויות אסטרטגי לקידום יוזמה מדינית, שתבלום את סכנת הגלישה למציאות של מדינה דו-לאומית ממנה מזהיר השמאל בישראל. הכנת הסקירה נעשתה כעבודה משותפת של עמיתי המכון למדיניות העם היהודי, שאותה ריכז ד"ר שלמה פישר. העבודה נסמכת על ניתוח מעמיק של ההתפתחויות המשפיעות על העם היהודי בשנה האחרונה ומציע כיווני מדיניות בחמישה מישורים: גאופוליטיקה; זהות וההזדהות; קשרים בין קהילות שונות בעולם; דמוגרפיה; ונכסים של העם היהודי בכלכלה וביכולת ההשפעה הפוליטית. תמצית מנהלים של הדוח הוצגה לממשלת ישראל על-ידי יושבי הראש של המכון, השגרירים דניס רוס וסטוארט אייזנשטאט, ונשיא המכון אבינועם בר-יוסף. היא הופצה גם לראשי הארגונים היהודיים המרכזיים.