מדוע הגיש עו"ד
יוחי גבע, מעורכי-הדין הבולטים והפעילים בישראל בתחום התביעות הייצוגיות, 53 בקשות נפרדות לאישור ניהול תובענות ייצוגיות העוסקות באותו עניין נגד שורה של חברות מובילות במשק, חלקן חברות ציבוריות? והאם הלקוח שלו - עמותה שאותה הוא מייצג בכל התביעות הללו - הינו לקוח אמיתי או שמא מדובר בגוף קש שנועד לעמוד מאחורי התביעות הייצוגיות בלבד, אך בפועל אין לו כל פעילות אחרת?
אלה הן התהיות והטענות העולות במסגרת בקשה חדשה למחיקה על הסף של תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד ארבע חברות ציבוריות - אשטרום, שיכון ובינוי נדל"ן, רשת מלונות דן וקניון מבשרת. במסגרת התביעות והבקשה לאשר לנהלן כייצוגיות נטען כי הנתבעות אינן מנגישות את מקומותיהן לאנשים עם מוגבלות בראייה. היקף התביעות הועמד על הסכומים הבאים: תביעה בהיקף של 10 מיליון שקל נגד
אשטרום נכסים וגם נגד חברת "קניון מבשרת ניהול", המחזיקה בקניון מבשרת; תביעה בהיקף של 35 מיליון שקל נגד חברת שיכון ובינו נדל"ן; ותביעה בסך של 50 מיליון שקל נגד מלונות דן.
בבקשה לסילוק על הסף שהגישו החברות הנתבעות - באמצעות עוה"ד רונית סיטון זלקינד,
רונן קצף וליטל בן דוד שאול ממשרד מ.פירון ושות' - נטען כי העמותה העומדת מאחורי כל התביעות הייצוגיות הנה "פיקציה", עמותת קש, שכל יעודה הוא הגשת תביעות ייצוגיות סדרתיות. "עסקינן ב'פס ייצור' של תובענות ייצוגיות זהות", נכתב בבקשת הסילוק.
"פיקציה חסרת כל תקציב ונכסים" המקרה התמוה עוסק בתביעות שהגיש עו"ד גבע בשם עמותת איל"ה - ארגון ישראלי לרווחת נכים - בגין אי-הנגשת מקומות בילוי ומסחר לעיוורים ולבעלי מוגבלויות ראייה. בבקשה למחיקת התביעות שהגישה איל"ה על הסף נטען, כי העמותה ניצלה את הפטור מאגרה לתביעות בתחום הנגישות, והגישה לא פחות מ-53 בקשות זהות לאישור ניהול התביעות, בנפרד, לאותו בית משפט - והכל בתוך פרק זמן קצר מאוד. זאת, בניגוד לחובה שבסעיף 5 לחוק התובענות הייצוגיות, ועל אף פסיקת בתי המשפט לאחרונה, נגד התנהלות זו של עו"ד גבע עצמו.
החברות הנתבעות אף שכרו משרד חקירות שבחן את העמותה ואת פעילותה וערך לגביה בדיקות שטח. מסקנותיו היו כי מדובר "באישיות משפטית לכאורה שאינה אלא פיקציה חסרת כל תקציב - ארגון קיקיוני שאין לו כל פעילות 'למען הנכה', וב"עמותת קש שכל יעודה הוא הגשת סדרת תובענות אלו" (ראו מסגרת).
לדברי החברות הנתבעות, הבקשות לאשר ניהול תביעות ייצוגיות נגדן שהגישה עמותת איל"ה, "מצטרפות ל-53 בקשות לאישור(!!!), דומות עד זהות, אשר הוגשו בנפרד לבית משפט נכבד זה, בתוך מספר שבועות, באמצעות אותם מבקשים ואותם באי-כוח, נגד עשרות חברות הפועלות במשק הישראלי".
בין החברות הנוספות שנתבעו על-ידי עמותת איל"ה, באמצעות עו"ד גבע, נמנות, בין היתר: סופר פארם, ניו פארם, חברת החשמל, בזק, אמות השקעות, נצבא,
רמי שבירו, דיזנגוף סנטר, מלונות פתאל, ישרוטל, ישראייר ועוד שורה ארוכה של חברות.
"התנהלות פסולה חוזרת של גבע" בבקשה למחיקת התביעות הייצוגיות נגד שטרום, נגד שיכון ובינוי נדל"ן, נגד רשת מלונות דן ונגד קניון מבשרת נטען כי הבקשות לאישור (עשרות הבקשות) - הן בבחינת "העתק-הדבק" ונתמכות לכאורה בחוות דעת מטעם אותו "מומחה", יגאל מסיכה. זאת, כאשר לדברי הנתבעות, לאותו מומחה, יגאל מסיכה, אין כל הכשרה מתאימה לתת חוות דעת בעניין.
החברות הנתבעות טוענות בבקשת הסילוק כי "ברור, שאילו היו עמותת איל"ה ועו"ד גבע נאלצים לשלם אגרה בסך של 16 אלף שקל עבור כל הליך והליך שהגישו - לבטח לא היו מגישים את הבקשות לאישור באופן מבוזר, במסגרת 53 הליכים נפרדים אלא מאחדים את כל בקשות האישור להליך אחד. אין זאת אלא שעמותת איל"ה ועו"ד גבע מנצלים בחוסר תום לב גם את הפטור מאגרות".
עוד לטענת הנתבעות בייצוגית, בתביעות שהוגשו נגדן הסתיר עו"ד גבע מביהמ"ש את קיומן של עשרות תביעות ייצוגיות זהות נגד חברות אחרות במשק. "באף אחת מן הבקשות לאישור (ניהול התביעה כייצוגית - א' ל"ו) לא צוין ולא הוזכר קיומן של 53 הבקשות לאישור האחרות בכלל, ובפרט כאשר אלה הוגשו בסמוך ובאמצעות אותם מבקשים ובאי-כוח", נכתב בבקשה. עוד נטען, כי הדברים חמורים עוד יותר כאשר מדובר ב"התנהלות פסולה חוזרת" של עו"ד גבע אישית, להגיש בנפרד עשרות תובענות ייצוגיות "משוכפלות" ולהסתיר מבית המשפט ומהצדדים את קיומן של הבקשות הזהות.
לדברי החברות הנתבעות, "בתי המשפט כבר עמדו על התנהלות קלוקלת ופסולה זו ומחקו על הסף בגינה עשרות תובענות ייצוגיות שהוגשו בדרך זו, באמצעותו של אותו בא-כוח (עו"ד גבע - א' ל"ו). חרף זאת, מנסה עו"ד גבע את מזלו, והפעם בבית המשפט מחוזי מרכז - דבר העולה לכדי זלזול משווע בבית המשפט, בצדדים ושימוש לרעה בהליכי משפט בכלל ובמוסד התובענות הייצוגיות בפרט".
החברות הנתבעות קוראות לביהמ"ש "לרסן הגשת תובענות ייצוגיות חסרות אחריות, המבזות את הליך התובענה הייצוגית, המוגשות לבתי המשפט בעשרות, על-ידי אותם מבקשים ואותם באי-כוח, ללא פניעה מוקדמת, כאשר הן מועתקות (ברשלנות, יש לומר) האחת מהשנייה, מבלי לציין במסגרת האחת את קיומן של האחרות, והכל מתוך מחשבה, כנראה, כי מי מהנתבעות (חלקן חברות ציבוריות), יעדיפו לשלם 'משהו' למבקשים ולבאי-כוחם, על-מנת להסיר מעל צווארן את איום התביעה (גם אם אין בה כלום), ובניסיון פסול לעשות 'פורום שופינג' בתוך אותו בית משפט".
החברות הנתבעות מציינות בבקשה לסלק על הסף את הבקשות לנהל נגדן תביעה ייצוגית, כי לכל אחת מהן נגרם נזק משמעותי מניהול התובענות הייצוגיות.
"העמותה התובעת היא ארגון קיקיוני שלא נועד לרווחת הנכה אלא לצורך הגשת תביעות בלבד"
אחת הטענות החמורות ביותר שמעלות החברות אשטרום, שיכון ובינוי נדל"ן, מלונות דן וקניון מבשרת נגד עו"ד יוחי גבע ונגד עמותת איל"ה, היא הטענה, כי העמותה עצמה היא גוף קש שכל מטרתו היא לעמוד מאחורי התביעות הייצוגיות, כאשר בפועל אין לעמותה כל פעילות לטובת העיוורים וליקויי הראייה.
בבקשה לסילוק על הסף של הבקשות לאישור ניהול תביעה ייצוגית שהגישה העמותה, באמצעות עו"ד גבע, נגד ארבע החברות, נטען כי עקב ריבוי התביעות הייצוגיות שכרו החברות הנתבעות משרד חקירות שיבחן את פעילות העמותה וממצאי דוח חקירה מעלה "יותר מחשד כי המדובר בארגון שאינו אלא פיקציה חסרת כל אמצעים, תקציב או נכסים".
מדוח החקירה עולה כי כל הכתובות בהם רשומה העמותה ואף בכתובת שנמסרה ע"י חבר העמותה בשיחה טלפונית - אין כל זכר לעמותה והיא אינה פועלת באף אחת מן הכתובות הללו. כך גם נמצא בבדיקת מספרי הטלפון שנמצאו בזיקה לעמותה, הן במדיה הגלויה והן במסמכי העמותה - כל מספרי הטלפון הללו או מנותקים או מדובר בטעות או במספר פקס.
עוד עלה כי בדיקת הדוחות הכספיים של העמותה, כפי שפורסמו רשמית על-ידי משרד המשפטים/רשות התאגידים, מגלה כי לעמותה תקציב זעום של מאות שקלים בודדים בשנה לטובת "סיוע לנכים" - תקציב אשר אין בו לממן אפילו את חוות דעת ה"מומחה" מטעם העמותה, שצורפה ל-53 תובענות ייצוגיות.
"הנה כך, ממצאי דוח החקירה על העמותה, בצירוף הדוחות הכספיים שלה, מעלים חשש כבד כי אין מדובר אלא בישות פיקטיבית - ארגון קיקיוני שלא נועד לרווחת הנכה אלא לצורך הגשת תביעות בלבד", נכתב בבקשת הסילוק הסף.
גבע: "ניסיון להלך אימים על הנכים"; איל"ה: "אנו לא ארגון פיקטיבי"
דורון יהודה, יו"ר ארגון איל"ה ויו"ר ארגון נכי הפוליו, מסר בתגובה: "במשך 40 שנה אני מעביר חקיקה ותקנות לנגישות בכנסת, יחד עם ח"כ המנוח,
שאול יהלום, שהיה יו"ר ועדת העבודה והרווחה. אני הייתי האיש שעזר לו הכי הרבה בנושאים הללו. בכל מקום ובכל ארגון שאני נמצא, אני אעשה את הכל על-מנת לתקן עוולות נגד נכים על כל סוגיהם ושתהיה נגישות בכל מקום לכלל ציבור הנכים בישראל. לכן, הגשנו ואנחנו מגישים את התביעות הייצוגיות נגד חברות רבות במשק - כדי שאנשים יתקנו את מה שדרוש תיקון".
התביעות הן באותו עניין. מדוע הגשתם עשרות תביעות ייצוגיות נפרדות ולא תביעות מאוחדות? "בכל מקום שאנחנו הולכים אליו אנחנו בודקים אם הוא עונה או לא עונה על הדרישות של הנגישות, ואם אינו עונה על הדרישות, רק אז אנו מגישים נגדו תביעה. לכן יצא שהתביעות נפרדות, כיוון שאנחנו לא עושים את הבדיקות באופן גורף באותו זמן, ולא מגישים תביעות גורפות נגד כל החברות במשק, אלא רק נגד אלה שמתברר כי לא עומדות בחוקי הנגישות.
"אני אף דאגתי לכך שיהיו פרקי זמן שבהם הרשויות ובתי המלון יוכלו לתקן את הליקויים בנגישות, אך מאחר שזה לא נעשה, אין לנו ברירה אלא להגיש תביעות".
עולה טענה שהארגון שאתה עומד בראשו הוא ארגון קש. "הארגון הוא לא ארגון קש. הוא מתוקצב בסכומים זעומים, כי אנחנו לא גובים כספים מהציבור, ונושאים על חשבוננו בכל ההוצאות. כל העבודה שלנו נעשית בהתנדבות, ולכן אנחנו לא צריכים תקציב גדול. זה כך 40 שנה. אני יושב בביטוח לאומי, יושב עם כל הארגונים ויושב בפורום ארגוני הנכים, ולכן אני נדהם וחושב שזו חוצפה להעלות את הטענות שטוענות החברות בבקשה לסילוק התביעות שלנו על הסף.
"אם לא נעשה את העבודה שלנו, הנכים ימשיכו להיות במצבים שלא תהיה להם נגישות. הטענות נגד התביעות ונגד הארגון שחבריו פועלים בהתנדבות - הן חוצפה. הבקשה למחיקה לא תעמוד בביהמ"ש".
"הכלי היעיל ביותר" עו"ד יוחי גבע ועו"ד טל לביא מסרו בתגובה: "המציאות בשטח הוכיחה שכלי האכיפה היעיל ביותר לקדם את ההנגשות לבעלי מוגבלויות הוא תובענות ייצוגיות - לא כתב אישום, לא קנס ולא צווי הנגשה. משרד המשפטים בעצמו בחר לאחרונה להגיש תביעה ייצוגית נגד אגד על אי-הנגשה לכבדי שמיעה ולכבדי ראייה.
"כל מי שעיניו בראשו מבין שמדובר בניסיון להרוויח זמן ולהלך אימים על ציבור הנכים. במקום להוציא כספים על הנגשה, בוחרים להוציא כספים על התדיינויות משפטיות. המחוקק, באופן מודע, פטר מאגרה תובענות ייצוגיות מסוג זה במטרה לעודד ולאפשר לנכים להמשיך לאכוף את החוק ולמצות את זכויותיהם באמצעות תביעות ייצוגיות.
נכון להזכיר שבג"ץ דחה עתירה שהגישו רשויות מקומיות לביטול ההרשעה הפלילית על קיום הנגשה, ובכך שלח מסר ברור שללא מנגנון הרשעה פלילית, תהליך ההנגשה יעוכב עוד ועוד. ארגוני הנכים והנכים מתמודדים שוב ושוב עם ניסיונות של בעלי אינטרס להעביר הליכי חקיקה בכנסת, לעכב ולדחות ביצוע של ההנגשה.
