פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) חרגה לקולה ממתחם הענישה הראוי בכמה מן התיקים בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים, ולמעשה יצרה מצב בו בעקבות ההסדר הראשון אליו הגיעה - אין לבית המשפט ברירה אלא לאשר הסדרים דומים. כך עולה (יום ג', 2.10.18) מדבריה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, נועה תבור, שלמעשה נאלצה לאשר הסדר ובו עבודות שירות בלבד.
היהלומן אלון ארבוב הודה במסגרת הסדר בכך שרכש ממפעילי ה"בנק", מנחם מגן ודורון אלעד, חשבוניות כוזבות בסך 18 מיליון שקל ולפיהן רכש יהלומים מיהלומנים אחרים מאשר בפועל. הוא גם רכש חשבוניות כוזבות בסך 1.5 מיליון שקל, שהתיימרו לייצג עסקות שכלל לא בוצעו. ארבוב גם שילם לעובדיו ב"שחור" 3.2 מיליון שקל בשנים 2010-2007. הצדדים סיכמו שהוא יישלח לשישה חודשי עבודות שירות וייקנס ב-3.5 מיליון שקל.
תבור אומרת כי לא מצאה אפילו מקרה אחד בו נאשם שהודה בעבירות דומות לא נשלח למאסר בפועל אלא רק לעבודות שירות. "בחינת הענישה המוחשית הבאה לידי ביטוי במשך המאסר בפועל מציבה את העונש המבוקש מחוץ למתחם העונש ההולם", היא קובעת. המתחם הראוי הוא 30-9 חודשי מאסר בפועל, גם תוך התחשבות בהודאתו של ארבוב, שכן הוא ניצל לרעה את הסדרי המס הייחודיים שנקבעו לענף היהלומים ופעל בצורה מתוכננת ושיטתית.
לדברי תבור, התביעה וההגנה נימקו את העונש המקל מאוד (כלשונה) ב"ייחודיות נסיבות ביצוע העבירה והעולם הסגור בו התרחשו". הם הצביעו על כך שיהלומנים אחרים שהשתמשו בשירותיהם של מגן ואלעד נדונו גם הם רק לעבודות שירות. הפרקליטות הסבירה, כי היא דרשה מאסרים בפועל למי שהפעילו את ה"בנק" ולעומת זאת הסתפקה בעבודות שירות כלפי מי שהשתמשו בו.
לא ניתן לומר שמדובר בקו בלתי סביר, גם אם ייתכן שהוא לא היה מתקבל בלא הסדר הטיעון, אומרת תבור. כנימוק משמעותי לאישור ההסדר עם ארבוב היא רואה את העובדה שכאמור גם יהלומנים אחרים נדונו בפרשה זו רק לעבודות שירות, "הגם שהעונש המוסכם חורג לקולה ממתחם העונש ההולם". בשל כך אישרה תבור בסופו של דבר את ההסדר. חברת ארבוב גרופ שבבעלות ארבוב נקנסה ב-1.5 מיליון שקל. את המדינה ייצגו עוה"ד אורנה גלבשטיין ו
לירן חיים, ואת ארבוב - עוה"ד
יעל גרוסמן ו
איתן מעוז.
