שחקן הפוקר רפי אמית ישלם מס בישראל על פרסים במאות אלפי דולרים בהם זכה. שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, דחה (יום ג', 9.10.18) את ערעורו של אמית על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט
הרי קירש), שאישר בצורה חלקית את השומה שהוציא פקיד שומה ת"א 4 לאמית.
אמית זכה ב-850,000 דולר בשנים 2007-2005, ובשנתיים המאוחרות ביניהן העביר ארצה למעלה ממיליון דולר. המחלוקת עם פקיד השומה התמקדה בשנה 2007, בה העביר אמית ארצה 466,000 דולר, ופקיד השומה קבע שהוא היה באותה שנה תושב ישראל ולפיכך חייב במס בארץ. אמית טען שלא היה לו מרכז חיים במדינה כלשהי, שכן הוא נדד בין טורנירים ברחבי העולם. לחלופין טען, כי הפוקר הוא משחק מזל בלתי חוקי ולכן המס עליו צריך להיות 35% בלבד ולא מס שולי מירבי של כ-50%.
הנדל דחה את שתי הטענות. לגבי הראשונה הוא אומר, כי לא יתערב בממצאים העובדתיים של קירש ולפיהם מרכז החיים של אמית באותה שנה היה בישראל. "די לומר כי נקבע שההון שהועבר לישראל, נכסי הנדל"ן של המערער בישראל, משפחתו בישראל, וימי שהייתו בישראל בשנים שקדמו לשנת המס - מלמדים על תושבותו הישראלית של המערער בשנת 2007", אומר הנדל. הוא לא קבע הלכה בשאלה האם ייתכן שלאדם לא תהיה תושבות במדינה כלשהי לצורכי מס, באומרו שדי בקביעה לפיה אמית היה תושב ישראל.
לגבי הטענה השנייה אומר הנדל, כי "בית המשפט אינו צריך להיכנס אל בית הקלפים, לגשת אל שולחן המשחק, ולהכריע ברמה של מחקר ומומחיות, האם דרוש מזל על-מנת לנצח בטורניר פוקר, או שמא נדרשים כישורים ויכולת לשם כך". זאת, שההגדרות בחוק הפלילי ובחוק המיסים יכולות להיות שונות, שכן התכליות שונות: מניעת התמכרות ופיקוח על משחקי מזל, אל מול הכללת הכנסות כאלו למסגרת המס. עוד מציין הנדל, כי פרסים המתקבלים במסגרת משלח יד - חייבים במס מלא, כפי שנפסק ונקבע פעמים רבות.
בהסכימו עם הנדל אומר השופט
מני מזוז, כי קיימות אינדיקציות רבות לכך שמרכז החיים של אמית בשנת 2007 היה בישראל. "המערער לא הקים בית ומשפחה ולא היכה שורשים במדינה אחרת אלא שהה פרקי זמן במדינות שונות לצרכי עיסוקו המקצועי", הוא אומר. ואילו השופטת
יעל וילנר מעירה, כי בית המשפט העליון טרם הכריע לגבי טיבו של משחק הפוקר - "שאלות חשובות ומעניינות שבוודאי עוד ידובר בהן". אמית חויב בהוצאות בסך 22,000 שקל. את אמית ייצגו עוה"ד בנימין טובי ודותן עינב, ואת רשות המיסים - עוה"ד חן אבידוב ומאיר פורת.
