הפרקליטות דיברה בשני קולות מנוגדים בהפרש של שעות אחדות: בעוד בבית המשפט העליון היא ביקשה להאריך את מעצרה של נאשמת ברצח, בבית המשפט המחוזי היא הגישה הסדר טיעון מקל איתה. כך קובע (8.10.18) נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן.
אישה הואשמה ברצח והוחזקה במעצר במשך שלוש שנים, כאשר הארכות המעצר האחרונות נעשו בידי בית המשפט העליון. בפעם האחרונה ביקשה הפרקליטות להאריך את המעצר בשלושה חודשים נוספים, אך לאחר מספר שעות הגישה הסדר טיעון ולפיו האישה תודה רק בעבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע וביקשה לשחרר אותה מיד, שכן הוסכם שעונשה יתקזז אל מול תקופת מעצרה.
הפרקליטות הסבירה, כי טענותיה בבקשת המעצר נבעו מהנחיית בית המשפט העליון, לפיה ניהולו של מו"מ בין הצדדים אינו צריך להשפיע על ניהולו של ההליך העיקרי. לכן, באותה שעה לא הייתה משמעות להסדר המתגבש. אולם רוזן דוחה לחלוטין את טענות הפרקליטות וקובע: "לא ניתן בשום פנים ואופן להשלים עם התמונה העובדתית שנשקפה לעיני כל במקרה זה... תמונה עובדתית זו מעמידה את עמדת המדינה בצורה שאינה נהירה ובלתי קבילה".
רוזן מסביר: "בבית המשפט העליון טענה המדינה בקול רם וברור, כי מקומה של הנאשמת מאחורי חומות הכלא בשל מסוכנותה, מסוכנות שלא ניתן להפיג בדרך אחרת, שפגיעתה בחירותה של הנאשמת פחותה יותר. אולם שעות ספורות לאחר מכן, בשעות אחר-הצהריים, בעקבות מו"מ שהחל להתגבש טרם הדיון בבית המשפט העליון ונסתיים לאחריו, משוחררת הנאשמת לאלתר בהסכמתה המלאה של המדינה". רוזן גם אינו פוסל את האפשרות, שמא הבקשה להאריך את המעצר הייתה אמצעי לחץ על האישה להודות בעבירה הקלה יותר.
