עודכנה הנחיית הבדיקה המקדימה

המשטרה תעבור מבדיקה מקדימה לחקירה פלילית כאשר קיימת תשתית ראייתית לחשד סביר - קובע נוסח מעודכן של הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא ביצוע בדיקות מקדימות. הנוסח הוגש (8.10.18) לבג"ץ לקראת הדיון מחר (יום ב', 15.10.18) בעתירתו של ח"כ מיקי רוזנטל נגד הנוהל. העתירה הוגשה בשנת 2016 ובעקבות הערותיהם של השופטים קיימו בכירי הפרקליטות דיונים והיועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, עדכן את ההנחיה. היא קובעת כעת, כאמור, קנה מידה ברור למעבר לחקירה מלאה, תוך שהמדינה מעירה שייתכנו מקרים בהם המעבר לא יפורסם כדי למנוע פגיעה בחקירה. ההנחיה אינה קובעת כמה זמן תימשך הבדיקה המקדימה ולדעת המדינה אין מקום לקבוע סד זמנים שכזה, שכן החוק גם אינו קובע כמה זמן תימשך חקירה פלילית. ההנחיה קובעת את הפעולות שניתן לבצע המסגרת בדיקה מקדימה: איסוף מידע במערכות משטרתיות, קבלת מרשויות אחרות, גביית הודעות ממעורבים, איסוף מסמכים וחפצים, בדיקות פוליגרף למעורבים, קבלת מידע ממדינות זרות, בדיקות כלכליות ובדיקת נתוני תקשורת. לעומת זאת, החשוד לא ייחקר, לא יבוצעו חיפושים ברשותו ולא יערכו עימותים בינו לבין מעורבים אחרים. עוד קובעת ההנחיה המתוקנת, כי בשלב הבדיקה לא ייערכו האזנות סתר ולא תיגבה גרסתו של החשוד, אלא במקרים יוצאי דופן ובאישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. אם יתעורר צורך לחקור באזהרה את החשוד, הדבר ייעשה ומשמעותו תהיה מעבר לחקירה פלילית. בהנחיה מובהר, כי היא אינה חלה על פעולות בדיקה ראשוניות שמבצעות רשויות האכיפה בצורה שגרתית לפני פתיחה בחקירה. ההנחיה גם מחדדת את ההבדל בין מקרים בהם ייעשה שימוש בבדיקה: כאשר התשתית הראייתית חלשה, אך קיים אינטרס ציבורי בבדיקתן לפני שיוחלט האם לגנוז את התיק; וכאשר מדובר באישי ציבור, משום שחקירה היא "צעד רב משמעות ורב השלכות ביחס למערכת התפקודית שעימה הם נמנים". לקבוצה זו צורפו כעת שוטרים, סוהרים וחיילים במקרים של תלונה על שימוש באלימות, כדי שלא לגרום להרתעת יתר של עמיתיהם מביצוע תפקידיהם. הפרקליטות גם אומרת, כי בדיקה מקדמית אינה ייחודית לאישי ציבור ולכן אינה פוגעת בעקרון השוויון, כפי שטוען רוזנטל. לדבריה, בדיקות כאלו נעשות בצורה שגרתית, למשל בידי רשות המיסים, אך כאמור - ההנחיה לא תחול עליהן כדי שלא לסרבל אותם. לדעת הפרקליטות, אכן יש צורך ב"זהירות תהליכית" כאשר מדובר באישי ציבור - עיקרון המעוגן בפסיקתו של בית המשפט העליון. היא גם מעירה, כי דווקא קיום הבדיקה עשוי להוות החמרה עם אישי ציבור, במקרים בהם התיק היה נגנז אילו מדובר היה באזרח מן השורה. ההודעה הוגשה באמצעות עוה"ד דנה בריסקמן ויונתן ברמן.