בריטניה ו
האיחוד האירופי לא הצליחו (יום ב', 15.10.18) להגיע להסכם על אופן ביצוע הברקזיט, ערב פסגת מנהיגי האיחוד הנחשבת להזדמנות הכמעט-אחרונה להגיע להסכם. בריטניה תפרוש מהאיחוד ב-29.3.19, עם הסכם או בלעדיו.
הסוגיה הבעייתית ביותר שטרם נמצא לה פתרון היא הגבול בין אירלנד - הנשארת באיחוד - לבין צפון אירלנד המהווה חלק מבריטניה. הצדדים חייבים להגיע להסכמה על האופן בו יעברו סחורות ובני אדם בין שתי המדינות, ללא בניית מעברים פיזיים - שהסרתם הייתה חלק מרכזי מההסכם לסיום מלחמת האזרחים בת עשרות השנים באירלנד.
האיחוד הציע שצפון אירלנד תישאר במעטפת המכס שלו, כך שיהיה צורך ליצור גבול פנימי בינה לבין יתר חלקי בריטניה. ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הציעה שהממלכה כולה תישאר במעטפת המכס לתקופה מוגבלת ובכך למעשה תדחה את העיסוק בבעיה; בריסל אינה מוכנה למגבלת זמן שכזאת.
ממשלת בריטניה כבר החלה להתכונן בחשאי לאפשרות של ברקזיט ללא הסכם, שמשמעותה עלולה להיות תוהו ובוהו פנימי והשלכות הרסניות ביחסי החוץ. הבנק המרכזי הזהיר מפני עלייה במחירי הדיור, המגזר העסקי חושש משיבושים קשים ביותר בייבוא ובייצוא, וחברות התעופה הבריטיות עלולות לגלות שאינן יכולות לטוס לאירופה - ואלו רק כמה מההשלכות הצפויות.
מיי מתמודדת, עד כה בחוסר הצלחה, גם עם התנגדות פנימית להצעותיה - בעיקר מצד האגף הנוקשה במפלגה השמרנית, הדוגל בניתוק מירבי מאירופה. ואילו המפלגה הדמוקרטית היוניניסטית - סיעה צפון-אירית קטנה החיונית לקואליציה של מיי - מתנגדת בתוקף לכל צורה של גבול בין שני חלקי אירלנד.