ועדת הכספים תפעל לביטול היטל העסקת עובדים זרים

ועדת הכספים פתחה (יום ב', 15.10.18) את מושב החורף בדיון המשך לעניין היטל העסקת עובדים זרים בענפי המשק השונים. במהלך הדיון קראו יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני וחברי כנסת נוספים לביטול ההיטלים בענפים שונים, נוכח כך שאלה לא גרמו לכניסת עובדים ישראלים לאותם תחומים ורק הקשו על בעלי העסקים בישראל, במיוחד בתחומי העיסוק שישראלים אינם מעוניינים לעבוד בהם: סיעוד, מסעדנות, בנייה ותיירות, וכן ההיטל בחקלאות שמושהה לתקופה של 3 שנים. יו"ר הוועדה קרא לשר האוצר להתגייס לנושא: "נכין חקיקה לגבי כל אחד מהתחומים" וקרא לצד יתר חברי הוועדה לביטול מידי של המיסוי בענף המסעדנות בו מגיעים עסקים רבים לכדי פשיטת רגל, לצד ביטול מדורג ביתר התחומים והזרמת עובדים זרים באופן מוסדר במקביל. ח"כ מירב בן-ארי ציינה כי שר האוצר מגויס לעניין המסעדנות אך יש לבחון האם יש מניעים פוליטיים מאחורי הקריאה לביטול המיסוי. אנשי המקצוע בתחומים השונים הצביעו על קושי לגייס עובדים ישראלים ולצד כך על העלויות הגבוהות שבהעסקת עובדים זרים נוכח נטל המס. מוקדם יותר קיימה הוועדה דיון לעניין שווי המס לשימוש ברכב המשמש לצרכי עבודה, במהלכו עלה כי למרות דיונים ובקשות קודמות מצד הוועדה רשות המיסים לא קידמה מתווה חדש לאופן המיסוי, נוכח כך קרא ח"כ משה גפני להכין הצעת חוק בנושא בתוך 30 ימים במידה ולא תועלה יוזמה מצד הרשות למתווה חדש. גפני: "אני מבקש להעלות לדיון היום את כל הנושא של היטל העסקת עובדים זרים, כולל החקלאות, כל ההיטל הזה לדעתי מיותר וצריך למצוא לו פתרונות. אנחנו מדברים על חקלאות, בנייה, מסעדנות ותיירות - קיימנו דיון ספציפי על המסעדנות, הגענו להסכמה על הרע במיעוטו כדי שאנשים לא יקרסו ונבקש לבטל את המס נוכח המצב שם מידית. בחקלאות ביטלנו בהוראת שעה מ-2016 ל-3 שנים, עד 2019, נצטרך לבטל את המס הזה, שלא יתקיים יותר. נצרך לדבר גם על הסיעוד והבנייה, נכין על הכל חוקים, נידבר עם שר האוצר, לדעת כל החברים כאן המס מיותר לחלוטין, הוא לא השיג את מטרתו, אין עובד ישראלי שבגלל המס הזה התחיל לעבוד בחקלאות, בבנייה, אין דבר כזה. רוצים לעשות מס לשם הכנסה תמסו, לא שקר בעיני כולם עם מס מיותר. אני מבקש שזה יעשה בדיון עם האוצר, אבל בחקלאות והמסעדנות זה צריך להיעשות מהר". ח"כ איתן ברושי: "הממשלה יודעת שבחלק מהתחומים כמו החקלאות אין חקלאות מתקדמת בלי עובדים זרים וכוחות מחוץ המדינה, הממשלה יודעת שהיא מונעת את עבודת הפלשתינים שהייתה חלק חשוב מעבודת החקלאות ותחומים נוספים, לא אפשרו עובדים ירדנים לחקלאות. המדינה הפכה את העובדים הזרים שהם חוסר ברירה למקור הכנסה לקופת האוצר". ח"כ מיכל רוזין: "הושקעו כספים בלנסות להביא עובדים גם לתחום הבנייה, גם לחקלאות, גם למלונאות, המטרה להביא לעבודה עברית לא אבדה לצד כך זה לא העניין. יש מהענפים האלה שמשלמים משכורות טובות, זה לא נכון שהמעסיקים רוצים דווקא את העובדים הזרים, אנחנו מאשימים שלא בצדק את העובדים הזרים והמעסיקים, ההעסקה של הזרים גם מונעת פשיעה, יש לבטל את המס". ח"כ מיקי זוהר: "אני מבקש שבסוף הדיון נוציא פנייה מסודרת לשר האוצר כחלון לבטל את המס הזה ובכך גם נפחית את העלויות היקרות כמעט בכל תחום, כך נאפשר למעסיקים פחות עומס רגולטורי וגם נפחית את יוקר המחיה, זו העת, עוד מעט בחירות". שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "בשולחן הזה מה ששולט זה יוקר המחיה, כל שקל שמשלמים למישהו מביא לכך שאו שהמוצר מתייקר לצרכן או שהוא יקר מידי ולא ניתן למכורו והעסק פושט רגל. במדינת ישראל גובים מיליארד ו-200 מיליון ₪ בכל שנה על העובדים הזרים בענפים השונים, ברור שהמטרה היא תקציבית, זה לא תורם להעסקת עובדים ישראלים, אז תעלו מיסים ותפסיקו לספר לציבור שמורידים וביד השנייה תעלו אותם". ח"כ יצחק ועקנין: "זה מצב בלתי אפשרי, אם המדינה חושבת שיש לה עודף של עובדים לבניין למשל שתאמר את זה, אבל זה לא נכון. כחלון בשנים האחרונות מכניס עובדים בכמויות אדירות לתחום. עובדים זרים זה לא דבר זול, זה עולה לחקלאי הרבה מאוד, זה הולך ישירות לעלויות של הצרכן. אנחנו לא צריכים להאריך את המס הזה לכלל ענפי המשק". אבשלום וילן, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל: "היו את כל ההתחייבויות שזה מס זמני, כלכלת ישראל במצב סביר פלוס ולדעת כולם זה לא היטל שנכון כלכלית. אני מציע להיכנס למהלך מדורג עד 2021 -2022 לביטול ההיטל בכל התחומים". שניאור, בעלי בית אבות: "יש היטל על סיעוד בגובה 20 אחוז לכל עובד זר בבתי האבות מנגד למי שמביא עובד פרטי לביתו יש פטור מוחלט, אנחנו מבקשים להשוות את המצב. אין לנו יכולת להעסיק ישראלים, לא משנה כמה נשלם, עובדים ישראלים לא רוצים להגיע לתחום הסיעוד שהינו מאוד קשה ואנחנו לא יכולים להותיר בתי אבות ללא מטפלים". שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות: "רשות המיסים גובה מהענף שלנו כ-100 מיליון שקל כאשר הרשות לא מצליחה לגבות חלק גדול מהכסף כי העסקים קורסים לפני כן ויש פשיטות רגל, זה קורה כל יום. היום באין אבטלה, ההיטל רק גדל ועומד על יותר מ-20 אחוז, זה הורג אותנו. אין אלטרנטיבה, אין עובדים אחרים. אנחנו לא ארגון זכויות אדם, אנחנו צריכים עובדים, עלות עובד כזה ששוטף כלים במטבח זה 15 אלף שקל, אנחנו מעסיקים אותם כי איש לא מוכן לעשות את העבודה הזו. אנחנו לא מרגישים שהדבר עומד על הפרק מבחינת השר". ח"כ מירב בן ארי: "יש ניסיון לפתור את הבעיה, העניין ש-60 אחוז מהעסקים כבר שילמו את הסכומים. השאלה האם ההתנגדות למס נובעת משיקולים כלכלים או משיקולים פוליטיים, כל אדם מהישוב היה מבין שהעסקים בקריסה, שר האוצר מגויס, כולם בעניין, ניתן לעשות את זה". ח"כ גפני: "ההחלטה מתחילה בכלכלה, לדעתי שר האוצר רוצה לבטל את המס על המסעדנות, אפשר לומר שזה כלכלי, אפשר לומר שזה פוליטי, אנחנו חיים בבניין פוליטי, החלטות הם גם פוליטיות - אם מסעדות קורסות נצטרך להסביר למה". ח"כ עודד פורר: "הבעיה היא לא רק במסעדות, מי שמעסיק עובד זר שבוי בידיים של העובד כי הוא לא יכול לשחרר אותו. ממשלת ישראל צריכה לגבש מדיניות לגבי עובדים זרים. ככל שלא עושים את זה מסודר זה נתקעים עם מסתננים. אני מציע לפתוח עוד מכסות לעובדים זרים בתחומים האלה בצורה מסודרת ומהצד השני כן להטיל היטלים על מסתננים, אני רוצה שהמסתננים יצאו החוצה ויבואו עובדים זרים אחרים לתקופה קצובה בצורה מסודרת ברישיון". יצחק גורביץ, התאחדות בוני הארץ: "מספר הישראלים הגיע בענף הבנייה לשיא, הישראלים נכנסו בזכות הזרים והפלשתינים, אם יכולנו להעלות את מספרם היה עולה גם מספר הישראלים כי לצד כל עובד ישראלי אנחנו צריכים 3-4 עובדים שיעשו את העבודות הרטובות. היעדר העובדים מעקב את הבנייה. אנחנו משלמים 15 אחוז מס על כל עובד זר, זה 4 אחוז ייקור בעלויות הבנייה כתוצאה מאותו היטל".

מש' העבודה: "מדיניות של אגרות מגינה על עובדים ישראלים"

מוריה ברוט, משרד העבודה והרווחה: "חשוב לשים לב שמדיניות של אגרות כן מגינה על עובדים ישראלים, התקבלו במקביל כמה החלטות בתקופה האחרונה לעניין סיוע להעסקת עובדים זרים. חשוב מבחינתנו לראות את ההשלכות אם יבוטלו אגרות, מה יקרה כאשר יכנסו יותר עובדים זרים לענפים האלה. לעניין עובדים סיעודיים נעשו כמה וכמה צעדים". אביעד שוורץ, רפרנט תעסוקה, משרד האוצר: "אני מצטרף לדברים של מוריה. יש השפעה של העסקת עובדים זרים, לא סתם יצא דוח בנושא, המטרה היא להשוות את העלויות של עובדים זרים לאלה של עובדים ישראלים". ח"כ דודי אמסלם: "חשבתם שההיטלים יביאו עובדים צעירים ישראלים ולא באו, אז מה יוצא מזה? לכן הדבר צריך להיעצר". יו"ר הוועדה סיכם את הדיון "אנחנו רוצים לבטל את ההיטל על העובדים הזרים, כדי לא לערב סוגיה שהיא שונה, אני רוצה להפריד בין המסתננים לעובדים שהם עובדים חוקיים שמביאים אותם למטרה מסוימת - לעבוד. לכן הפתרון מדבר בשלב זה על עובדים זרים חוקיים, בנוגע למסתננים יצטרכו לדון בנפרד. הסיעוד הוא במצב הקשה ביותר, אי-אפשר להביא עובדים, מעלים את המחירים ואחר כך אנחנו רואים מה קורה עם התעללויות בזקנים, אני מבקש להגדיל את המכסות, שיהיו מכסות יותר גדולות ללא מסתננים ואז ב-3 שנים בהליך מדורג מבטלים את ההיטל. כך בכל התחומים, יהיו מכסות עובדים יותר גבוהות בסופו של הליך ומבטלים את ההיטל באופן מדורג. במסעדנות אני רוצה לעשות זאת באופן מידי. חשוב לי לדעת בכמה כסף מדובר בכל ענף, אני מצפה לתשובות מהאוצר. אני מבקש תשובות, זו סוגיה חברתית מהמדרגה הראשונה, במקביל נצטרך למצוא מתווה גם בנוגע למסתננים". בהמשך קיימה הוועדה דיון המשך לעניין שווי המס לשימוש ברכב המשמש לצרכי עבודה. בדיון עלה כי למרות דיונים קודמים שקיימה הוועדה ולמרות בקשותיה רשות המיסים לא הציגה ולא קידמה מתווה חדש לאופן המיסוי. המשנה למנהל רשות המיסים, מירי סביון ציינה כי "השיטה למיסוי לוקחת ממוצע מסוים של שימוש ברכב, זה מס שממסה מאות אלפי ואולי יותר כלי רכב, אי-אפשר להתחיל לתפור חליפה ספציפית לכל מי שיש לו שימוש ברכב, לכן זו הדרך הנכונה. לתקנות הקיימות היו שותפים הרבה מאוד גורמים שרלוונטיים לנושא. הקביעה הייתה על סמך עבודה כלכלית, אחרי כל הדיונים שנעשו הממוצע נקבע קצת בחסר. אין ספק שתמיד אפשר למצוא דוגמאות שהם ביתר ואחרות שהן בחסר. אם נתחיל לקטלג רשות המיסים תתעסק רק בזה ולא נגיע למיסוי צודק". יו"ר הוועדה גפני ציין על-רקע הדברים כי הוא איננו מתכוון לקיים דיונים נוספים בנושא: "נגיע להסכמות או שנפנה לאפיקים אחרים. עד שתהייה תחבורה ציבורית ראויה צריך להיות ערים לרחשי הציבור, יש זעם, אין אונים שמדברים אתנו אנשים שצריכים לשלם שווי שימוש לא צודק. אני מבקש מרשות המיסים תוכנית שתאמר מה עושים מכאן, תביאו הצעה. כך גם המעסיקים והאירגונים השונים, תביאו הצעה שניתן ליישם אותה. אם רשות המיסים תתעקש שלא הולכים לשנות, לא את גובה המיסוי ולא את קטלוג הרכבים, אני מבקש מהיועצת המשפטית לנסח הצעת חוק שתפחית את שווי השימוש". הדיון הקודם של הוועדה בנושא התקיים בחודש יוני דיון, במהלך דיון רחב עלה אז כי לא קודמו פתרונות מצד רשות המיסים והאוצר לעניין הבעיות הרבות שמעלה שיטת המיסוי בישראל, הגבוה משמעותית ממוצע המיסוי במדינות ה-oecd ומכלילה אף כלי רכב המשמשים אך ורק לצרכי עבודה. במסגרת הדיון דרשו חברי הוועדה מרשות המיסים תשובות לעניין שינוי המצב במסגרתו עובדים שכירים ועצמאיים שהרכב הצמוד משמש אותם לצורך ביצוע עבודתם, נתפס כהטבה המחייבת תשלום מס, כך דרשו חברי הכנסת לשנות את שיטת חישוב שווי המס, כך שיילקחו בחשבון מספר עניינם, בניהם: שנת הייצור של הרכב בניגוד למצב היום בו גם לעניין רכבים ישנים שווי המס מחושב כרכבים חדשים, הפרדה בין רכבים שכל שימושם הוא לצרכי עבודה כגון רכבים של חשמלאים שמלאים בכבלים באופן קבוע ולא ניתן כלל לעשות בהם שימוש אישי, כאשר לעניין זה סברו הח"כים כי אין כלל מדובר בהטבה המצריכה חיוב במס, וכן הורדת מס שווי המיסוי והשוואתו למס הממוצע במדינות ה-oecd העומד על 1.81% תחת 2.48% בישראל כיום. במסגרת הדיון עלה כי גם הסכמה שהושגה בדיון הקודם לפני חודשים ארוכים לעניין רכבים רק עם מושבים מקדימה, לעניינם אין ספק כי מדובר ברכבי עבודה, לא קודמה. חוות דעת שהוצגה בדיון הצביעה על כך שהחזקת רכב פרטי בישראל בממוצע זולה יותר משווי הזקיפה הזול ביותר. ברשות המיסים ציינו כי למרות חישובים שונים שנעשו לא נמצאה נוסחה שונה עד כה וכי הממוצעים לעניין קטלוג כלי רכב לצרכים שונים לא צפויים להיות שונים משמעותית מהאחוז הקבוע היום בחוק.