ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 15.10.18) לישיבה דחופה שעסקה בהסדרת הרכיבה על בכלי רכב חשמליים (גלגינועים, אופניים ועוד) והתמודדות עם הזינוק במספר הנפגעים. היו"ר
איתן כבל פתח את הישיבה ואמר כי ועדת הכלכלה זיהתה את הבעיה בזמן אמת ואף ערכה שימוע שלא היה כדוגמתו, בעקבותיו הוקמה ועדת משנה לבטיחות בדרכים בראשות ח"כ
יעקב אשר. הוא הזכיר כי כשהוועדה העלתה את נושא האופניים החשמליים, בתחילת הדרך, הייתה התנגדות וכולם אמרו ש"הכל בסדר". עוד ציין הכבל כי השנה יש ירידה דרמטית של 25% במספר ההרוגים, בין היתר בשל מאמצי הוועדה, וצריך להוריד את הכובע גם בפני שר התחבורה, המשרד ואף ראש אגף התנועה החדש ניצב
דורון ידיד. עם זאת הוא הוסיף כי כנראה שלא עשינו מספיק. לדבריו, צריך לעודד את השימוש באופניים החשמליים, אך חייבים להכניס את השימוש בו למסגרת וכי המאבק לא יסתיים עד שלא יסללו שבילי אופניים. הוא קרא למנכ"ל
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים,
קרן טרנר-אייל, לפעול בעניין שבילי האופניים.
ראש השדולה למניעת הקטל בדרכים, ח"כ
חמד עמאר, הוסיף כי צריך להתייחס לכלי החשמליים כאל כלי רכב וציין כי במגזר הערבי אין שום שביל אופניים. ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, אמר כי בכוונתו לקדם את הצעת החוק שהגיש בעניין חבישת הקסדות וכן ציין כי חייבים לטפל גם ברישוי ורישום הכלים. ח"כ
מירב בן-ארי העירה כי אם יהיה רישום, רישוי וביטוח בסוף לא יהיו אופניים חשמליים, ואמרה כי הבעיה היא בהעדר אכיפה של החוקים והתקנות. ח"כ
עליזה לביא אמרה כי מה שחסר בתוכנית של משרד התחבורה זה החינוך. ח"כ
נורית קורן אמרה כי מספר הנפגעים הוא גבוה יותר מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והוסיפה כי הרשות צריכה לפקח על כך שתקציבים שמשרד התחבורה מעביר לסלילת כבישים אכן ישמשו לשם כך. ח"כ איילת נחמיאס ורבין ביקשה להזכיר את שמו של ההרוג
אילון שלו אמסלם ואמרה כי הבעיה היא אכיפה.
סמנכ"ל עמותת אור ירוק, יניב יעקב, אמר כי משרד התחבורה הבטיח עוד ב-2014 לתקן את חובת הקסדות ועדיין לא ביצע זאת. הוא הוסיף כי הנתונים המדברים על 2,200 נפגעים בשנה הם שגויים ומדובר למעשה במעל 20 אלף איש שנפגעים בשנה מתאונות במעורבות כלים חשמליים. ח"כ
תמר זנדברג אמרה כי מי שהרג את הרוכבים הם נהגי המכוניות ואותם צריך להוריד מהכביש. דברים דומים אמר גם ח"כ
דב חנין. סגנית ראש עיריית תל אביב,
מיטל להבי, אמרה כי ענישה שתשלול רישיון נהיגה מהצעירים לשנה מתבררת כאפקטיבית ומשפיעה על בני הנוער. חגית אוריין הוסיפה: לוחית זיהוי זה אמצעי אכיפה מעולה, שתרתיע מביצוע עבירה ותאפשר לנפגע לדעת מי פגע בו ולתבוע פיצוי". נציג איגוד היבואנים ומנכ"ל חברת גרין בייק, יותם סלינגרה, אמר כי רק אחוז אחד מהרוכבים נוסע במהירות המותרת של עד 25 קמ"ש וכמעט כולם עבריינים. הוא קרא להוסיף תקן שיאפשר נסיעה ב-45 קמ"ש בכלים שיצטרכו לקבל רישוי. סמנכ"לית ארגון בטרם, עו"ד גלית גלעד, אמרה כי "התוכנית הלאומית מצטרפת למהלך שיזם משרד התחבורה. הוחלט להשקיע 750 אלף ש"ח בקמפיין הסברה המיועד לבני הנוער, מתוך הבנה שהם מהווים חלק קרדינלי בהצלחת הנושא ובהעלאת המודעות לרכיבה בטוחה".
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחל טבת ויזל, אמרה כי כשיש תוכנית ממוקדת על קבוצה ממוקדת רואים ירידה במספר ההרוגים. היא הוסיפה כי צריך לקחת את כל המערכות, אכיפה, חינוך, הסברה ושלטון מקומי וליישם בעזרתם צעדים בטיפול באופניים החשמליים. לדבריה, מה שהכי חשוב זה זיהוי של האופניים, כדי שהרוכב לא יברח וכדי שתהייה הרתעה. מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, אמרה כי היא מקווה שהצעדים עליהם הכריז המשרד אתמול יושלמו בתוך זמן קצר וקראה להורים לקחת אחריות. בהתאם לדרישת היו"ר כבל היא התחייבה להעביר 200-100 מיליון שקל בשנה לתקצוב שבילי אופניים אך אמרה כי זה משהו שהציבור צריך לדרוש מראשי הרשויות.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי אפשר היה להתמודד עם הנעשה בכבישים בכלים שקיימים כיום, ואפשר וצריך להוריד את הקטל באופן משמעותי. הוא הוסיף כי הוועדה תמשיך לעשות את כל הנדרש לטיפול בקטל בדרכים, וגם ההורים צריכים לקחת אחריות על ילדיהם. הוא דרש ממשרד התחבורה להעביר לוועדה תוכנית להקמת שבילי אופניים בכל הארץ, בדגש על מוקדי הסיכון, והוסיף כי המשטרה והרשויות חייבות לנצל את כל הכלים שעומדים לרשותן. "כל עוד אני יו"ר ועדת הכלכלה לא אנוח ולא אשקוט ואעשה הכל להציל אנשים במדינת ישראל, 75 אנשים ומשפחות שהצלנו השנה הם עולם ומלואו", אמר.
