השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, חתם (יום ג', 16.10.18) על נוסח מתוקן לרשימת המינים המוגנים בחוק - במסגרת תיקון לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים). זאת, לאחר התייעצות עם הציבור. הנוסח החתום נשלח לפרסום ברשומות, וייכנס לתוקף 30 יום ממועד הפרסום. התיקון גובש על-ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים (רט"ג), ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, לאור שינויים שהתרחשו מאז אישור הרשימה בשנת 2005 והתיקון הקודם שבוצע בשנת 2009. כך, למשל, שינויים שהתרחשו במערכות האקולוגיות לאורך השנים, איומים חדשים על הטבע, שינויים בתפישות המקצועיות באשר לגורמי האיום על הטבע, מידע מקצועי מעודכן שנאסף באמצעות שיטות מחקר חדשות ועוד. בנוסח החדש נוספה רשימה גדולה של מינים, בעיקר צמחים, דגי מים מתוקים אשר נכללים בה לראשונה, וכן דגי ים (לרבות טונה כחולת סנפיר ודקר הסלעים), שאינם מופיעים באכרזה הקיימת. זאת, לצד הוספת הגנה על מין עטלף הפירות, שנחשב בעבר למזיק משמעותי לחקלאות. מדינת ישראל חתומה על האמנה בדבר שימורם של מינים נודדים של חיות בר (CMS) והצטרפה לשני הסכמים הפועלים במסגרתה. אחד מהם הוא הסכם ה-EUROBATS שבמסגרתו ישראל מחויבת להגן על המין עטלף הפירות. כמו-כן, עודכנו רשימות מינים מזיקים של עופות (כגון העורב ההודי) ונעשה דיוק במינוחים המקצועיים לנוכח ידע מדעי חדש שנאסף במהלך השנים. תיקון האכרזה נדרש בין השאר לאור מחויבותה של ישראל לאמנת המגוון הביולוגי של האו"ם (Convention on Biological Diversity), שישראל חתומה עליה משנת 1992 ואושררה בשנת 1995. מטרתה העיקרית של האמנה הינה לשמור על המגוון הביולוגי ולהגן עליו. במסגרת זאת, התחייבו המדינות החתומות לקדם את מטרות האמנה ולפעול לשמירה על המגוון הביולוגי בתחומן; והגדרת מינים אשר נמצאים בסכנת הכחדה כערכי טבע מוגנים היא אחד היעדים החשובים שנקבעו בתוכנית האסטרטגית של האמנה. במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים מדגישים, כי מערכות אקולוגיות מטבען דינמיות ומשתנות. השינויים עשויים להיות טבעיים, כמו שינויים עונתיים, וכן כתוצאה מפעילות האדם אשר משנה את התנאים הסביבתיים באופן המשפיע על המערכת האקולוגית ומרכיביה. בנוסף, קיימים איומים חדשים העלולים לגרום לפגיעה במערכות אקולוגיות, אשר לא היוו בעיה משמעותית בעבר, כגון: צייד לא חוקי על-ידי עובדים בחקלאות, פיתוח תשתיות נפט וגז בים העלולים לפגוע ביונקים ימיים, וכן התבססות של מינים פולשים חדשים הפוגעים במינים מקומיים קיימים. במהלך השנים חל שינוי בתפישת גורמי האיום על ערכי הטבע. כך, כיום, הגורמים העיקריים הם בעיקר פגיעה פיזית ואובדן של בתי-גידול כתוצאה מהשפעות הנובעות מפעילויות רחבות היקף, ובהן תעשיה, תשתיות, בינוי וחקלאות. בעוד בעבר רווחה התפיסה כי הגורם העיקרי להכחדת ערכי טבע הוא קטיף ואיסוף של צמחים אטרקטיביים לצרכים פרטיים ומסחריים, לצד ציד. פרט לכך, ניטור ומחקר מתקדמים חשפו נתונים חדשים בנוגע לפעולות הנדרשות לשמירת הטבע. לדוגמה, סקרים הנעשים בים, בעזרת טכנולוגיות אשר לא היו קיימות בעבר, חושפים מידע חדש בנוגע לבתי-הגידול וקבוצות מינים בסביבה הימית הדורשים הגנה.