ישראל מצויה מזה עשור במשבר מתמשך בתחום החלל, במיוחד בתחום לוויני התקשורת, בשל אוזלת יד של הגורמים המופקדים עליו ובראשם משרד המדע - קובע (יום ב', 22.10.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא. התוצאה היא סכנה שהישגיה של ישראל בתחום זה יירדו לטמיון ושהיא תאבד יכולות אסטרטגיות שנבנו במשך עשרות שנים.
משנת 2008 נקלעה מדינת ישראל למשבר מתמשך בתחום החלל, לרבות בתחום לוויני התקשורת. משבר זה נגרם בין היתר בשל העדר מדיניות לאומית לקביעת מטרותיה של המדינה ויעדיה בתחום החלל, ובכלל זה בתחום לוויני התקשורת, ובשל העדרה של תוכנית רב-שנתית הנגזרת ממדיניות זו. בספטמבר 2016 התפוצץ המשגר של הלווין עמוס 6 ועימו הלווין עצמו, ובכך החריף המשבר עד כדי סכנה לעתידו של התחום, בדגש על לוויני התקשורת.
במארס השנה, לאחר סיום הביקורת, הזמינה חברת חלל מחברה זרה ייצור לווין תקשורת שנועד להחליף את עמוס 7. שפירא התריע, כי הזמנת לווין תקשורת מחברה זרה ולא מהתע"א עלולה להביא לפגיעה ניכרת ביכולותיה של המדינה בתחום לוויני התקשורת; בחודש שעבר הודיעה חלל על ביטול ההזמנה ועל החלטתה לרכוש את הלווין החדש מהתעשיה האוירית.
משנת 2009 פעלו גופים שונים בנושא תוכנית החלל הלאומית, אך עד יולי 2018 מומשו המלצות גופים אלה באופן חלקי ביותר אם בכלל. שפירא מזהיר, כי העדרן של מדיניות לאומית ושל תוכנית רב-שנתית הנותנת מענה לצרכים ומגובה בתקציב מתאים, גורם לחוסר יציבות ולחוסר יעילות בתחום לוויני התקשורת ולפגיעה ביכולתה של תע"א להמשיך ולהחזיק בקו הפיתוח והייצור של לווינים אלה.
בהעדר הקצאה תקציבית מתאימה, לא כלל משרד המדע בטיוטת הצעה החלטה ממשלתית בנושא "תוכנית ממשלתית להעצמה וחיזוק של החלל האזרחי בישראל" מפברואר 2016 התייחסות לתחום לוויני התקשורת. המשרד לא הביא את ההצעה לאישור הממשלה, ולכן זו לא דנה בתוכנית המשך בנושא החלל, לא קבעה מדיניות ולא קיבלה החלטה בנוגע להקצאת תקציבים לחיזוק תחום החלל.
המתווה שגיבשו המטה לביטחון לאומי, משרד המדע וגורמים נוספים, כלל מימוש של פרויקט הלווין עמוס 8 ועקרונות בלבד לתוכנית רב-שנתית בתחום לוויני התקשורת, ללא קביעה של מספר הלווינים, ללא קביעת לוחות זמנים מפורטים וללא הקצאת התקציבים הנדרשים למימוש התוכנית.
אם מתווה זה יהיה הבסיס להחלטת הממשלה - מזהיר שפירא - הוא יצמצם באופן חלקי בלבד, אם בכלל, את האי-ודאות בטווח הארוך בתחום לוויני התקשורת, וספק אם יתן מענה ראוי לצורך בשמירה על הרציפות והיציבות בתחום זה ולשיפור היעילות בו. המתווה הוא פתרון לטווח הקצר בלבד, וספק אם יש בו כדי להביא לפתרון מספק למשבר שאליו נקלעה ישראל בתחום לוויני התקשורת.
לסיום אומר שפירא: "על המטה לביטחון לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה וגופים נוספים הנוגעים בדבר להפיק את הלקחים הנדרשים מדוח זה, לפעול בראייה ארוכת טווח, ולנקוט ללא דיחוי את הפעולות הנדרשות שיבטיחו את השימור והקידום של היכולות שנבנו במדינה בתחום זה. בכלל זה עליהם לבחון את הדרך המיטבית להבטחת הספקת שירותי לווין הדרושים למדינת ישראל, אם באמצעות חברה ממשלתית או בדרך אחרת; ולהציג לממשלה את כלל החלופות העומדות על הפרק, על משמעויותיהן, עלויותיהן והסיכונים שבאי-יישומן".
