אלוף במיל.
עוזי דיין, שהיה ראש המשלחת הביטחונית של ישראל במשא-ומתן לשלום עם ירדן, טוען כי כוונת הירדנים שלא להאריך את הסכם החכרת המובלעות בבקעת הירדן נעשית בשל מתחים פנימיים בממלכה ההאשמית.
לדבריו, לישראל יש מנופי לחץ חזקים מאוד על ירדן - ובהם אספקת המים שסוכמה בהסכם השלום בין המדינות - אך עדיף שלא תשתמש בהם ולא תדרדר את היחסים עם ירדן.
"אנחנו לא רוצים לריב אלא להדק ולחזק את הקשרים כי הסכם השלום הוא נכס אסטרטגי לשני הצדדים - הגבול שלנו עם ירדן הוא הארוך ביותר והשקט ביותר, ומצד שני, ישראל היא הביטוח האסטרטגי של ירדן. כך בשנת 1970 בזמן ניסיון ההפיכה פלשתיני בירדן (ספטמבר השחור) כשטנקים סוריים נכנסו לירדן, ריכזה ישראל ריכזה כוחות של צה"ל ליד הגבול הסורי ומטוסי ח"א פטרלו בשמי ירדן. אולטימטום זה הרתיע את הסורים שנסוגו מירדן", אמר.
לדבריו, עדיף היה להאריך את הסכם ההחכרה כבר לפני מספר שנים, משום שהיה ידוע שתוקפו יפוג לאחר 25 שנה מעת החתימה על הסכם השלום, אך הדבר לא התאפשר. "עכשיו נותרה שנה לדון בשאיפה להשאיר את האדמות שמעובדות בידי ישראלים עוד מלפני ההסכם בידי חקלאי צופר ונהריים. גם לעתיד יודעת ירדן ששליטה ישראלית מלאה ובלעדית בבקעת הירדן הכרחית לירדן ביטחונית ודמוגרפית ולכן אני מקווה ומאמין שיושג הסדר שיאפשר לחקלאי צופר להמשיך לעבד את 1,400 הדונמים שלהם ושאי 7 הבנות ימשיך להיות אי-השלום ולא אי-שלום", אמר.
