שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, דחה (יום ג', 23.10.18) את ערעורה של עיריית בת ים על אישור תוכנית המתאר של תל אביב. בכך מאפשר בית המשפט העליון להוציא לדרך את התוכנית, אשר פורסמה לפני חמש שנים ומאז עברה שורה של גלגולים משפטיים.
עיריית בת ים טענה, כי התוכנית הוסיפה שטחים נרחבים מדי לתעסוקה, בהשוואה לתוספת המתוכננת של שטחי המגורים. לדבריה, בתל אביב קיים עודף של נכסים מניבים המכניסים סכומי ארנונה ניכרים לקופתה של העירייה, בעוד בבת ים קיים מחסור בשטחים כאלו - והתוספת המתוכננת בתוכנית תגדיל עוד יותר את הפער. עוד נטען, כי תוכנית המתאר סותרת את תוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 5). במקביל לדיון המשפטי, יצאה לדרך תוכנית לאיחוד תל אביב ובת ים, האמורה לצאת לפועל בשנת 2023.
ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה את ערעורה של עיריית בת ים, וכמוה עשה בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט
אליהו בכר). אלרון אומר כעת, כי בהליכי האישור לא נפל פגם המצדיק התערבות יוצאת דופן של בית המשפט העליון. לדבריו, תוכנית מתאר אכן אמורה להביא בחשבון שיקולים של צדק חלוקתי ותכנון העושר המרחבי בין ערים שכנות. אך שיקולים אלו נלקחו בחשבון בתמ"מ 5 שכבר אושרה, ואין טענה שהיא שוב אינה רלוונטית.
עוד אומר אלרון, כי גם אם יש שינוי מסוים בייעודים של מתחם 7 - הנמצא על גבול ת"א-חולון - באופן שחלקים ממנו ישמשו בעתיד כמתחם עסקי, אין בכך משום חריגה מהוראות תמ"מ 5. ההבדל היחיד היא בתמהיל בין השימושים המותרים לפי התוכנית הקיימת, ובכל מקרה - עיריית בת ים תוכל להתנגד לשינויים הנקודתיים כאשר תוגש תוכנית מתאימה. לבסוף קובע אלרון, כי לא הוכח שדווקא תוספת שטחי התעסוקה היא שתשנה את עושרן של תל אביב ושל בת ים.
"מוטב לפנות לאפיקים אחרים כדי להביא מזור למצוקתה הכלכלית של המערערת. יש לקוות כי הוצאתו לפועל של ההסכם להסדר ההבראה של המערערת תשמש בסופו של דבר פתרון כולל ומלא
לקשייה של העיר בת ים", מסיים אלרון. עיריית בת ים חויבה בהוצאות בסך 30,000 שקל. הנשיאה
אסתר חיות והשופט
אלכס שטיין הסכימו עם אלרון. את עיריית בת ים ייצגו עוה"ד אריאל בנדור וישגב נקדימון, את מוסדות התכנון ייצג עו"ד
שי כהן, ואת עיריית ת"א - עוה"ד
שלום זינגר וגדי רובין.
