הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ג', 23.10.18) דיון נוסף בסדרת דיוני המעקב על המענה הניתן ע"י המדינה לילדים הסובלים מאלרגיות, והוסיפה אליו גם את נושא הפעוטות הסוכרתיים.
יושב-ראש הוועדה
יפעת שאשא-ביטון פתחה את הדיון ואמרה: "אנחנו ממשיכים במעקב הצמוד שלנו, בכדי להביא לפתרון מערכתי כולל ואמיתי, שיהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים הבאה, ולא פלסטר של הרגע האחרון כמו שקורה בשנים האחרונות, ונבקש לשמוע ממשרדי הממשלה על התקדמותם בנושא".
חגי פורגס, האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "אנו מאמינים בכלי ההכשרות של אנשי הצוות, ולכן גם ממנים אותו. עד כה היו 605 קורסים בהם השתתפו למעלה מ-13 אלף אנשי צוות מ-1,400 מסגרות, מתוך 2,200 בפיקוחנו, שעברו הכשרה מקיפה של מעל 20 שעות. לא מדובר בהכשרה רק של איך לטפל בעת התפרצות, אלא גם מניעה והתאמת המסגרת לילד האלרגי".
יו"ר הוועדה שאלה מה עושה משרד הרווחה בכדי למנוע תופעה של אי-קבלת ילד אלרגי למעון ופורגס השיב: "אם את נושא ההדרכות אנו מתאמים מתוך שיח עם הארגונים, הרי שארגון שלא יקבל ילד מסיבות לא ענייניות הנוגדות את ההנחיות, עובר קו אדום מבחינתנו. אי-קבלה של ילדים, לאו-דווקא בנושא אלרגיות, כבר הובילה בעבר לשימועים וכמעט הסרת סמלים עד שהדבר נפתר, ולא נהסס גם כאן".
נעמה קציר שמואלי, סמנכ"ל עמותת יהל, הודתה כי העמותה מנחה את ההורים לא לספר למסגרות כי ילדם סובל מאלרגיה, עד לאחר הקבלה, כי אחרת לא מקבלים אותם ואי-אפשר להוכיח שזה היה בגלל האלרגיה. עוד אמרה קציר שמואלי כי "הכשרות הצוותים במסגרות הן חשובות, אבל גם במסמכי משרד הבריאות ובדיוני הוועדה כאן עולה כל הזמן הצורך גם בהנחיות מנכ"ל ברורות למסגרות על הוצאת אלרגנים מהמסגרות וליווי תזונאי, או התנהלות מול ילד אלרגי - במיוחד הדרה של הילדים, שמבלים שעות רבות לבד בצד כי במסגרת פוחדים שיבואו במגע עם אלרגן".
"זה פופוליסטי, אבל חייב להיאמר", הוסיפה קציר שמואלי, "כי כבוד גדול הוא לנו שהעברתם את חוק הפיקוח על המעונות אתמול, אבל גם היו"ר מודה שללא המוות של יסמין וינטה ז"ל לא הייתם מצליחים. לאחרונה ילד בילה יומיים בטיפול נמרץ וכמעט מת בגלל מגע עם חלב בפעוטון. אנחנו לא רוצים שמכאן תבוא יסמין וינטה הבאה".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (
המחנה הציוני): "יש התקדמות בנושא, אבל אני תוהה אם זה לא בגלל שההורים לאלרגיים הגישו בג"ץ, והאם לא להמליץ מראש להורים לסוכרתיים להגיש כבר עכשיו בג"ץ. יש פה מורכבויות אדירות רק לנהל את מחלת הסוכרת, כי נכון להיום רבים מהילדים כלל לא יכולים ללכת למסגרות, וההורים לא ישנים בלילה ואולי לא עובדים. אני מבקשת ממשרדי הממשלה להביא לכאן פתרון בהקדם, עד תחילת דצמבר, בכדי שנול ללמוד את הצעתם די זמן לפני שנת הלימודים הבאה".
אבי, הורה לילד סוכרתי: "המצב היום הוא אבסורד. המדינה משלמת על סייעת, אבל אומרת לה רק להשגיח ואוסרת עליה להזריק. הורים שיכולים מעסיקים סייעת צמודה פרטית, אך אין לה ביטוח בתוך הגן, ולכן היא נאלצת לצאת עם הפעוט למדרכה בשביל בדיקה או זריקה, ורק לאחר מכן חוזרת פנימה. כולם יודעים מה צריך לעשות, ויש פה רק עניין של רצון טוב וחמלה. אפשר לסיים את זה תוך שבועיים".
שאשא-ביטון: "בדיון בחודש מארס סיפרו לנו שיש ועדה לכל נושא הילדים עם הצרכים הרפואיים, וביקשו שנמתין להמלצותיה. הוועדה סיימה, נתנה המלצות שנראות ראויות, אבל לא קרה איתן שום דבר וגם לא הצלחנו לקבל תשובה מדוע". נציגי משרד הבריאות ומשרד הרווחה אמרו כי הדבר עדיין מצוי בשיח בין המשרדים, אך לא הסכימו להתחייב על לוח זמנים להחלטה.
ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות התבקשה גם לספק נתונים בנושא הילדים האלרגיים בארץ ואמרה על-פי מחקר " מאז שנת 2002 מספר הילדים האלרגיים בגילאי לידה עד שלוש גדל פי שלושה וכיום ל-2.8% מהילדים עד גיל שלוש יש אלרגיה מסוג כלשהו. היות שעלה נושא החלב, שהוא קושי מיוחד, כי אין מסגרת בגילים הללו ללא חלב, אציין כי כיום 0.6% מהילדים עד גיל שלוש הם בעלי אלרגיה לחלב, ומדובר ב-1,080 ילדים בכל שנתון".
עירית ליבנה, האחראית על הבריאות במשרד החינוך: אנחנו יושבים עם כל הגורמים ביחד ולחוד לגבש מענה. יש עוד הרבה מה לעשות אבל יש בהחלט תהליכים במערכת, והתקדמות בהטמעת חוזר המנכ"ל על ההדרכות לצוות. יש לנו קושי גם מול ההורים של הילדים האחרים, להכשיר את הלבבות, ויש גם את הקושי מול הסתדרות המורים".
מאיר אסרף, הסתדרות המורים: "אנחנו לא חלק מהבעיה אלא חלק מהפתרון. אנחנו היינו הראשונים להכריז סכסוך עבודה כאשר ביטלו את המענים לילדים האלרגיים. תפקידנו הוא לדאוג גם לזכויות עובדי ההוראה ולא נסכים שיטילו עליהם חובות נוספות".
שרית קיצוני, מנהלת חטיבת ביניים בפ"ת ופעילה במותת יהל: "יש היום בלבול נוראי בשטח בשל אמירות הסתדרות המורים. אנשי חינוך שואלים אותי אם הם רשאים לעזור או לא. הפקפוק העצמי וההתלבטות למשך דקה או שתיים יכולים להביא לסכנת חיים במקרה שלנו"
יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון, אמרה בסיכום הדיון: "הפינג פונג בין המשרדים לא מעניין ולא צריך לעניין את הציבור, אלא רק מה המענים ומי האחראי ליישומם. אני מעריכה את נציגי המשרדים שבאים לפה כל דיון, אבל הם השליחים, ונדרשים כאן מקבלי ההחלטות כדי לעשות בדיוק את זה, מספיק זמן לפני השנה הבאה".
"לדיון הבא נזמין את שרי הבריאות, הרווחה והחינוך, בכדי לקיים איתם שיח ולוודא שהם מקיימים שיח ביניהם, בכדי להוציא לפעול את המלצות הוועדה המקצועית שכינסו, שיפתרו את סוגיות ההוראות המחייבות לאנשי צוות בכל תחום ואת נושא האחריות הביטוחית של אנשי הצוות, שוודאי תסיר הרבה מהחששות".
"הפתרון של הסייעות הוא פיקציה, פלסטר, כידוע לכולם, וגם לא באמת יידרש לרוב המקרים, כאשר יכשירו את הצוות כראוי. אני לא מכירה איש חינוך שלא ירצה לטפל בילד עם בעיה, אלא רק אנשים שחוששים לעשות זאת ללא ההכשרה הנכונה, גם לטיפול וגם למניעה".
