תובעות בתיק רצח שיקרו לביהמ"ש

פרקליטות בתיק רצח מסרו מידע שקרי לבית המשפט, והמלצתו של הנציב דוד רוזן בעקבות זאת היא לחדד את הנהלים. משרד המשפטים פרסם (יום ד', 24.10.18) את עיקרי ההחלטה שנתן רוזן בתחילת החודש. מדובר בתיק בו הואשמה אישה ברצח, אך לאחר שלוש שנים במעצר הושג עימה הסדר טיעון ולפיו הודתה רק במתן אמצעים ששימשו לביצוע פשע ושוחררה מיד. רוזן כבר מתח ביקורת על התנהלות הפרקליטות בתיק זה, באומרו שהיא דיברה בשני קולות וניסתה להשתמש בהארכת המעצר של הנאשמת כדי ללחוץ עליה להסכים להסדר. כעת עוסק רוזן בליבת התיק ומעלה ממצאים חמורים במיוחד. השקר של הפרקליטות היה כאשר הכחישו בבית המשפט שפנו לשירות בתי הסוהר בבקשה לקבל דוגמאות מכתב ידה של הנאשמת לצורך ביצוע השוואות. הפרקליטות טענו, כי הסתמכו על זכרונן בלבד ותיקנו את ההודעה כאשר בדקו ומצאו שהייתה פנייה כזאת. רוזן דוחה הסבר זה, בציינו שהשיחה עם השב"ס הייתה שלושה ימים בלבד לפני כן, וקובע: "הפרקליטות הצהירו שלא שוחחו עם אף אחד משב"ס וכי הן לא ביקשו דגימות מכתב ידה של הנאשמת, אלא, כלשונן, הייתה להן בדיקה בנושא אחר מול שב"ס ('רצינו לדעת עם מי היא ישבה בתא'). דברים אלו התבררו כחסרי כל יסוד. כאמור בהודעת ההבהרה מטעמן, הפרקליטות שוחחו עם יועמ"ש שב"ס וביקשו במפורש 'מכתבים בכתב ידה של האסירה...לצורך השוואת כתבי יד'... נפל פגם חמור בהתנהלותן של הפרקליטות המטפלות במסגרת התשובות שהשיבו לבית המשפט בדיון". הסניגורים טענו - בהתבסס על עדותו של השוטר שניהל את ההצבעה על גופת המנוחה בידי הנאשמת - כי פרקליט המחוז הורה למשטרה שלא לשמוע את גרסתה לפני שתוביל אותה לגופה. רוזן קבע, שהתנהלות הפרקליטות והמשטרה הייתה פסולה: "הלכה עקיבה ומושרשת היא כי חוקרי המשטרה מצווים לתעד בצורה מלאה ושלמה דברי נאשם בחקירה. הדברים מוטעמים עוד בעת שהנאשם מעוניין למסור גרסה במהלך הליך הובלה והצבעה, במסגרת החקירה. לנאשמת עמדה הזכות למסור גרסתה במהלך החקירה והחוקרים היו מחויבים לתעד הגרסה במלואה". עוד טענו הסניגורים, כי התובעת בתיק ביקשה מהמכון הפתולוגי חוות דעת נוספת, בשל בעייתיות בחוות הדעת הראשונה שהתגלתה מול גרסת ההגנה, בלא שפנייתה למכון תועדה כנדרש. גם כאן קובע רוזן שהצדק עם הסניגורים, כאשר הפרקליטות אף הפרה הוראה מפורשת של פרקליט המדינה: "נפל פגם חמור באי העברת תיעוד אודות הנסיבות שהובילו לעריכת חוות הדעת הנוספת, להגנה כחלק מחומר החקירה בתיק". ממצא נוסף: התביעה הוציאה מוצג מחזקת בית המשפט בלא ידיעתו ושלחה אותו לבדיקת במז"פ במהלך פרשת ההגנה. בית המשפט נדהם לשמוע זאת בזמן אמת: "איך עשיתם דבר כזה? העברתם מוצג לגרפולוג בלי ידיעת בית המשפט? היעלה על הדעת?" רוזן אומר: "דברים אלו שהועלו עלי פרוטוקול בית המשפט, מבליטים האמור לעיל ומעוררים תחושה בלתי נוחה של התנהלות לא ראויה, שהיה בה כדי להסתיר ולחסות פעולות תביעה במהלך פרשת ההגנה, מעיני ההגנה ומעיני בית המשפט. "...הוצאת מוצג בית משפט מרשות בית המשפט לגורם שלישי, ללא אישור מפורש של בית המשפט, הינו מעשה פסול בתכלית... כלל גדול הוא, כך הנציב בהחלטתו, כי הפרקליטות מצווה לנהוג בהגינות ובשקיפות מלאה כלפי הצדדים המופיעים מולה, ובוודאי כלפי בית המשפט. לא כך נעשה במקרה דנן. הנציב קבע, כי נפל פגם חמור בהתנהלותה של התביעה בהוצאת המסמך מחזקת בית המשפט ושליחתו למז"פ במהלך פרשת ההגנה". רוזן מסכם באומרו: "לנוכח הפגמים החמורים שהתגלו בבדיקת התלונה, מצא הנציב, בהתאם לסמכותו על-פי חוק, להמליץ בפני פרקליט המדינה להפיק הלקחים המתאימים ולרענן ההנחיות הרלוונטיות למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד".