יו"ר
בנק לאומי,
דוד ברודט, ומנכ"ל הבנק, רקפת רוסק עמינח, התייצבו (יום א', 28.10.18) לשימוע שמקיימת ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, במסגרת בחינת התנהלות הבנק בהסדרי אשראי ללווים גדולים. היו"ר
איתן כבל פתח את הישיבה ואמר: "דמיינו לעצמכם מצב בו היו מגיעים אלינו אנשי מקצוע ובני סמכא מכל קצוות הארץ והעולם ואומרים לנו שיש סיכוי טוב שבעוד שנתיים עומדת לפרוץ מלחמה עם שכנותינו. האם כנסת ישראל הייתה יושבת בחיבוק ידיים? האם היינו אומרים: בסדר, יש לנו רמטכ"ל מצוין, נסמוך עליו והכל יהיה בסדר? ודאי שלא.
"היינו הופכים את כל העולם ומזמנים לוועדת חוץ וביטחון את כל צמרת צה"ל ומוודאים בדיוק מהי מידת המוכנות של צה"ל, מה נעשה, מה לא נעשה, כיצד ניתן למנוע - היינו עושים הכל, כל שלאל ידינו כדי להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל ותושביה. אז אתם מוכנים להסביר לי איך ייתכן, שכשמגיעים מומחים בכירים ואומרים שיש סיכוי טוב למשבר פיננסי גדול כתוצאה מההתנהלות הפיננסית של הבנקים שאמונים על הכסף של כולנו, כנסת ישראל אמורה לסמוך על המפקחת בעיניים עצומות? להקשיב כאן למנכ"לים של הבנקים שמסבירים שהכל בסדר וכל הליקויים תוקנו ולהאמין להם רק כי זה מה שהם אמרו? בעוד אנחנו רואים פעם אחר פעם שהפיקוח על הבנקים נרדם בשמירה ולא עושה את עבודתו נאמנה והציבור הוא זה שמשלם את המחיר.
"ההחלטה שנתן השופט אורנשטיין בתיק של פישמן בשבוע שעבר הזכירה לבנקים את מה שהם יודעים כבר מזמן והעדיפו לשכוח. הסודיות הבנקאית היא זכות של הלקוח ושלו בלבד. היא אינה שייכת לבנקים ולא נולדה כדי להגן עליהם מחשיפת מחדליהם לציבור הרחב. לכן, אני מודיע כבר כעת, שאחת המסקנות של ועדת פישמן היא הקמתה של ועדת משנה לוועדת הכלכלה שתיקרא ועדת משנה לאסדרה פיננסית, שתהא בעלת סמכויות זהות לוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון העוסקת במידע מסווג. הכנסת היא הגוף שהציבור בחר כדי לייצגו למול האינטרסים של האנשים שחושבים שיש להם הכל ושאיש לא יכול להם, והגיע הזמן שהבנקים ייתנו לציבור דין וחשבון".
כבל העביר את ניהול הישיבה לידי ח"כ
יואב קיש, שפתח גם הוא בעניין הסודיות וביקש לדעת האם המידע שביקשה הוועדה על קבוצות הלווים פישמן, תשובה, דנקנר ו
אפריקה ישראל כולו חוסה תחת הסודיות הבנקאית והמנכ"ל רוסק עמינח השיבה בחיוב. ח"כ קיש אמר בתגובה כי אם הוועדה תגלה שהיא לא יכולה לקבל חומרים ולבצע עבודתה כראוי יהיה עליה להמליץ להקים ועדת חקירה ממלכתית.
יו"ר לאומי ברודט פתח והציג את הצעדים שעשה הבנק לתיקון הליקויים, ואמר כי הבנק נפרד מלווים בעייתיים גדולים ובלי העבודה הזו הוא לא היה מגיע לוועדת החקירה לענות על שאלות באשר ל-4 קבוצות לווים, אלא על הרבה יותר קבוצות. הוא הוסיף כי נדרשת זהירות בביקורת על העבר וכי כל דור עושה את הטוב ביותר שהוא יודע.
קיש ביקש למסור לוועדה את החריגות בפעולות הבנק מול הלווים הגולים, וברודט השיב כי לבנק יש דנ"א של שמרנות. על כך השיב קיש כי הבנק נדרש לשלם מאות מיליונים לרשויות המס בארה"ב ולכן אין מה לדבר על דנ"א. ח"כ קיש הוסיף ושאל האם היו עובדים שנענשו בהפקת לקחים מול רשויות המס בארה"ב ורוסק עמינח השיבה כי צריך לנתח את הנושא הזה בנפרד, ברודט אמר כי חלק גדול מהעובדים שהיו בבנק באותם שנים לא נמצאים בו מסיבות כאלה ואחרות. ח"כ קיש התייחס גם ליחסים בין עובדי הבנק הבכירים ללווים הגדולים, ושאל האם היו מקרים בהם המנכ"ל נאלצה שלא להשתתף בדיון על לווה ספציפי, רוסק עמינח השיבה: "אני מקיימת את ההוראות קלה כחמורה", אך אמרה כי כנראה שלא היו מקרים בהם לא השתתפה בדיון ספציפי.
ח"כ
יצחק וקנין שאל על הדלת המסתובבת ואמר כי בבנק לאומי יש דוגמאות רבות לעובדים שעבדו קודם לכן במשרד האוצר או בבנק ישראל. על כך השיב ברודט כי היה בשירות הציבורי 30 שנה והוא רואה עצמו משרת ציבור גם היום. וקנין אף שאל אם בבנק יש כל כך הרבה אנשים מנוסים איך זה שבכל זאת הבנק כשל בארה"ב והיו"ר כבל שאל על העיצומים שהפעיל בנק ישראל. ברודט השיב כי הקנס בארה"ב עמד על 400 מיליון דולר והמאסדר בישראל עודכן ולא היה מקום להפעיל עיצומים.
ח"כ
חיים ילין שאל על מערכת היחסים של הבנק עם
נוחי דנקנר ועל מתן הלוואה של 180 מיליון שקל ללא ביטחונות. רוסק עמינח השיבה בכלליות כי שהבנק נותן הלוואה הוא מסתמך קודם כל על תזרים מזומנים ומקור שני זה ביטחונות. ח"כ ילין אמר כי לא היה גם תזרים מזומנים ורוסק עמניח אמרה ילין שאל האם מדובר ב"אפקט ההילה" עליו דיבר בנק ישראל ורוסק עמניח השיבה: "לא".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי במקרה של פישמן מאז 2006 הוא ממחזר חובות ועדיין הבנק המשיך לגלגל אשראי. היא מקדה את השאלות במקרה של גלגול החובות של פישמן ואמרה כי הוא קיבל אורך נשימה שאף לווה אחר לא קיבל והצליח להבריח נכסים. רוסק עמינח שוב השיבה באופן כללי כי הלווים הגדולים של הבנק נעלמו כי הכסף נגבה מהם.
ח"כ
בצלאל סמוטריץ' התמקד בהברחת נכסים של פישמן למרות שמשנת 2009 הוא לא עומד בהסדר החוב. לדבריו, פישמן הבריח למעלה ממיליארד שקל לחשבונות אחרים והבנק לא עשה דבר. סמנכ"ל האסטרטגיה והרגולציה של לאומי, חנן פרידמן, אמר כי "שנים שאנחנו עומדים ועניינו כלות מול בנקים שיכולים לעשות מימוש עצמי של מניות. בישראל אין לנו את הלוקסוס הזה בלי להיכנס להליך כינוס שפוגע בחברה". על כך הוסיפה רוסק עמינח כי אם יהיה שינוי בזה הדבר יכול לתת לבנק עזרה מול לווים גדולים.
ח"כ קיש סיכם וביקש כי הבנק יפנה ללקוחות ויבחן שוב האם הוא יכול להעביר חומרים לוועדה. הוא הוסיף כי הרגולטור האמריקני הצליח לשים את הרגל שלו על 400 מיליארד דולר בעוד הרגולטור הישראלי לא הטיל על הבנק קנסות, בשים לב לדלת המסתובבת. היו"ר כבל הוסיף ושאל: "הייתי שמח לדעת כמה זמן לוקח להפעיל הוצאה לפועל נגד טייקון שלא עומד בהחזר מול לווה מהשורה שלא עומד בלוח הסילוקין שלו". הוא הוסיף כי ישמח אם יועברו לוועדה תשובות יותר מלאות על השאלות והזכיר כי בכירי הפועלים יזומנו שוב לוועדה להשלמת ההליך.