בג"ץ הורה (יום ב', 29.10.18) לשרת המשפטים,
איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, לנמק בתוך חודשיים מדוע לא יעמידו לדין משמעתי את הרב הראשי לצפת, הרב שמואל אליהו, בשל התבטאויותיו נגד ערבים.
הנשיאה
אסתר חיות והשופטים
יצחק עמית ו
עופר גרוסקופף נענו לעתירת התנועה הרפורמית, פורום תג מאיר, המטה למאבק בגזענות והאגודה לזכויות האזרח. הצו מתייחס לאפשרות של העמדת הרב אליהו לדין משמעתי בהליך המיוחד לרבני ערים, בפני בית דין שממנה מועצת הרבנות הראשית. בית הדין רשאי להמליץ להעביר רב עיר מכהונתו, והמלצה זו מחייבת את הרב הראשי לישראל המשמש כנשיא מועצת הרבנות הראשית.
אפשרות נוספת שהורה בג"ץ לבדוק היא להעמיד את הרב אליהו לדין משמעתי לפי החוק העוסק על עובדי מדינה "לבקר את המדיניות של משרדיהם, של משרדים אחרים או של הממשלה, במסיבת עיתונאים, בראיון עיתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעיתון או בספר". שקד ומנדלבליט גם יוכלו להסביר מדוע אינם נוקטים ב"צעדי בירור אחרים".
העותרים טענו, כי הרב אליהו משמיע מזה 16 שנים התבטאויות גזעניות נגד ערבים. בשנת 2006 אף הוגש נגדו כתב אישום, אשר בוטל לאחר שהתנצל והבטיח לחדול מהתבטאויות אלו. לטענתם, הרב אליהו הפר הבטחה זו, דבר שאף הביא את היועץ המשפטי לממשלה דאז,
יהודה וינשטיין, לקבוע בשנת 2013 שספק את בחירתו לרב הראשי לישראל תעמוד במבחן משפטי. את העותרים ייצגו עוה"ד אורי נרוב ואורלי ארז-לחובסקי, את המדינה ייצג עו"ד
יובל רויטמן, ואת הרב אליהו - עוה"ד עדי קידר ומשה פולסקי.
