ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 29.10.18) לדון בגל סגירת סניפי בנקים. היו"ר
איתן כבל הזכיר כבר בפתח הישיבה כי לפני למעלה משנתיים אישרה הוועדה את הצעתו לתקן את חוק הבנקאות ולאפשר לבנק ישראל לעצור סגירת סניפים של הבנקים המסחריים. לפי ההצעה הבנקים צריכים לקבל את אישור המפקחת על הבנקים לסגור סניפים, אולם מאז אושר התיקון לחוק נסגרים עוד ועוד סניפים. הוא ציין כי מתוך 155 בקשות שהגישו הבנקים למפקחת אושרו 142 ורק 7 נדחו. "אף אחד מאתנו לא רוצה לעצור את הקדמה אבל אפילו הקדמה לא עומדת בקצב של סגירת הסניפים. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים רואים לנגד עיניהם קודם כל את הבנקים ולא את האזרחים", אמר. הוא הוסיף כי המשימה של חברי הכנסת היא לעצור את התהליך, אם יהיה צורך גם בחקיקה מהירה.
הישיבה היום התקיימה לבקשת ח"כים שטוענים כי גל סגירת הסניפים מהווה התעללות חמורה בקשישים, בנכים ובשכבות מעוטות הכנסה. ח"כ
איציק שמולי אמר כי האזרחים הוותיקים, דור המדבר, לא יכולים לעבור את המסע הזה ולא ייתכן שמשאירים אותם מאחור. לדבריו, מספר הבקשות המאושרות צריך לעמוד על 70-60 אחוז ולא על 90 אחוז. ח"כ
סעיד אלחרומי הוסיף: "הבדואים לא מורידים ישומונים ואין להם סניפים". ח"כ
אורי מקלב ציין כי מאז 2012 נסגרו 265 סניפים ואמר כי יש מקומות בהם נסגרו שירותי הקופה ובוטלו תיבות השירות. ח"כ
קארין אלהרר אמרה כי רוב הסניפים שנסגרים נמצאים באזורים חלשים, הבנקים חוסכים כסף אבל הציבור לא רואה מזה כלום ושום דבר.
ח"כ
נחמן שי אמר כי האוכלוסייה הוותיקה כבר לא מביאה הכנסות גדולות לבנק, וח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי מצד אחד נסגרים סניפים ומצד שני יש הגבלות על שימוש במזומן שדוחפות את הציבור לשוק האפור. ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה כי גם בסניפים שלא נסגרו אפשר לראות את היחס לאוכלוסיות החלשות שנמצאות בתחתית בתורים ארוכים, בעוד שבקומות הגבוהות מקבלים החזקים שירות בתנאי פאר. ח"כ
דב חנין אמר כי הבנקים מתנכלים כמו גופים פרטיים אבל אין דבר יותר ציבורי מהם וצריך לדרוש מהם התנהלות ציבורית. הוא הצטרף לדברים של תמנו שטה ואמר: "העניים, הקשישים והנכים צריכים להצטופף בקומה הראשונה ברמת שירות אפס, בעוד שמי שיש לו כסף מקבל שירות נפלא על כורסאות נוחות בקומות הגבוהות יותר. זו מציאות מקוממת שאי-אפשר להשלים איתה".
תושבת בנימינה,
ענת אשד גלזר, סיפרה כי בקרוב ייסגר הסניף במושבה ואביה בן ה-77 כבר לא יעבור למהפכה הדיגיטלית ויישאר ללא מענה. מנהל קשרי החוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי פחות ופחות אנשים מגיעים לסניפים והבנקים לא יכולים להשאיר אותם ריקים רוב שעות היום. הוא הוסיף כי אין כוונה שהלקוחות יהיו שבויים או מתוסכלים וכי קצב השינוי בישראל הוא איטי וזהיר יותר ביחס לעולם. היו"ר כבל אמר בתגובה כי התשובות מקוממות. נציגת
בנק הפועלים, יעל דרומי, אמרה כי הבנק מחזיק גם סניפים שאין להם הצדקה כלכלית במצפה רמון ובירוחם, וברי רוזנברג מ
בנק לאומי אמר כי הבנק חשב גם עם דור המדבר במעבר לשירות דיגיטלי.
בתגובה לדברים אמר היו"ר כבל כי הם מקוממים ועדיף שלא היו נאמרים. הוא אף תקף את בנק ישראל ואמר כי הוא נותן את הגיבוי לבנקים ולא לאזרחים ודרש מהפיקוח על הבנקים לראות תוכנית מסודרת של מה שנעשה לטובת הציבור. סגנית המפקחת על הבנקים, עודדה פרץ, טענה כי הצעת החוק של היו"ר כבל היא כן אפקטיבית וכי במקומות בהם המפקחת מאשרת לסגור סניף היא דורשת חלופות שכוללות בין היתר הדרכה של קשישים וליווי דיילים ודיילות. היו"ר כבל דרש לקבל מידע מפורט על כל מה שדרש הפיקוח על הבנקים, כמה קורסים ניתנו, כמה מבואות דיגיטליות הוקמו והיכן הוצבו דיילות ודיילים וסניפים ניידים. הוא סיכם ואמר: "אי-אפשר לעשות את המעבר מהמאה הקודמת למאה הבאה באבחה אחת, הסיפור הזה נגמר. לא עמדתם במה שהתכוונו. נדרסנו תחת הגלגלים של הקדמה ואם צריך נתקן את זה בחקיקה.
