ניסיון להסדר בין שקד לפוזננסקי-כץ

שרת המשפטים, איילת שקד, והשופטת רונית פוזננסקי-כץ הגיעו להסכמה, לפיה פוזננסקי-כץ תושעה בפועל מרצונה למשך שנה ולאחר מכן לא תשב במשך שנתיים בתיקים פליליים - הודיע (יום ד', 31.10.18) בא-כוחה של פוזננסקי-כץ, עו"ד רם כספי, בפתיחת הדיון בעתירתה לבג"ץ נגד פיטוריה. ואולם, בא-כוח המדינה, עו"ד נחי בן-אור, אמר שיהיה עליו להתייעץ האם נוסח זה מקובל עליה. מדבריו ניתן היה להבין, שהמדינה רוצה השעיה כעונש משמעתי ולא תסתפק בכך שפוזננסקי-כץ תשעה את עצמה לאותה תקופה. לאור מחלוקת זו ביקשו השופטים עוזי פוגלמן, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז לקבל בכתב את ההצעה, וקבעו שהדיון יתקיים כמתוכנן. במסמך נאמר: "על-מנת להימנע מן הצורך להכריע בסוגיות נשוא העתירה, ובכללן בסוגיית הסמכות של בית הדין המשמעתי להטיל עונש של השעיה לתקופה קצובה, וחלף גזר דינו של בית הדין המשמעתי, מושתתת על העותרת נזיפה, ובנוסף בית המשפט רושם לפניו את התחייבותה לקיים מרצונה את ההסדר המשמעתי המוסכם על כל רכיביו. תקופת ההשעיה הזמנית מ-22.3.18 תובא בחשבון". כספי הסביר, כי פוזננסקי-כץ לא תעבוד ארבעה חודשים נוספים ולאחר מכן לא תשב בתיקים פליליים. פוזננסקי-כץ עתרה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי - הנשיא בדימוס אשר גרוניס, השופט ניל הנדל והשופטת אסתר הלמן - להדיח אותה מהשיפוט בשל פרשת המסרונים. שקד, שהייתה הקובלת נגד פוזננסקי-כץ, תומכת בקבלת העתירה ומבקשת לחזור לעונש המוסכם. בית הדין קבע, כי אין לו סמכות להטיל השעיה לפרק זמן קצוב, משום שעונש שכזה אינו קבוע בחוק. פוזננסקי-כץ ושקד טוענות, כי קיימת סמכות שכזאת - הן מלשון החוק והן לפי תכליתו. פוגלמן הבהיר לעו"ד פיני רובין, המייצג גם הוא את פוזננסקי-כץ, כי השופטים מסתכלים על כל מכלול פסק דינו של בית הדין המשמעתי, ולא רק על נקודות בודדות מתוכו. "העיקר טמון לא בעיגון הלשוני, כי תמיד אפשר להגיע לעיגון לשוני כזה או אחר. העיקר הוא בתכלית", הוסיף פוגלמן. לדבריו, ניתן לטעון שאפשר להשעות שופט לתקופה מוגבלת, ויש גם תפישה ולפיה רף ההתנהגות הנדרש משופט הוא כה גבוה – עד שאם יש להשעותו זמנית, אין הוא יכול לחזור לתפקידו. "השאלה היא איזו שיטת משפט אנחנו רוצים, ומי יקבע אותה – הפרלמנט או בית המשפט. האם זה נכון שבית המשפט יקבע אותה? השאלה היא איזו תכלית אנחנו רוצים לשרת – נקיון השפיטה מעל לכל רבב, או שמא גם תכליות אחרות?", הוסיף. רובין מצידו הציע שבג"ץ ישקול להטיל על פוזננסקי-כץ הדחה על תנאי: היא תפוטר אם תעבור שוב על עבירת משמעת חמורה, כפי שיגדירו אותה השופטים. עוד הציע לשקול עונש של העברה לבית משפט אחר, כפי שמאפשר החוק. כספי טען, כי לנוכח העובדה שהיה הסדר בין שקד לפוזננסקי-כץ – לא הובאו ראיות מטעמה של מרשתו לעניין העונש, כפי שציין בעצמו בית הדין המשמעתי. הוא ביקש, שאם לא יתקבלו כל יתר הטענות – יתאפשר לו להביא כעת ראיות כאלו. פוגלמן שאל: "מה להציג? ששופטים מתאמים עם תובע במעמד צד אחד? אם אין לאדוני ראיות שזה קורה, אז מה אדוני רוצה?". כספי השיב, שאין לו ראיות לתיאום ספציפי, אך עדויות לגבי התנאים בהם פעלה פוזננסקי-כץ יכולות לשכנע את בית הדין להסתפק בנזיפה. ברק-ארז אמרה לבן-אור, כי עמדתה של שקד הוצגה בבית הדין בצורה ברורה "אך ללא הרבה אסמכתאות, וזה לא השתנה". בן-אור אישר שכך המצב, אך אמר שעמדתה של שקד אפשרית מבחינת לשון החוק וגם מביאה בחשבון את זכויות היסוד של פוזננסקי-כץ. ברק-ארז ביקשה שוב ושוב לדעת מה עמדתה של המדינה אם ייקבע שלבית הדין אין סמכות להשעות לתקופה קצובה, בן-אור חזר על העמדה לגבי העונש הראוי וברק-ארז הגיבה: "המשמעות היא שאנחנו לא מקבלים תשובה". בן-אור הבטיח למסור תשובה בתוך שבוע.