"מן הראוי שהרשויות המקומיות יקבעו שכל קבלן פסולת יידרש לניטור, למעקב ולשקילת הפסולת בכניסה וביציאה מהרשות המקומית, בכניסה וביציאה מכל תחנת מעבר ובמטמנות", אמרה (יום א', 4.11.18) יושב-ראש ועדת המשנה לטיפול בזיהום אויר הנגרם משריפת פסולת, ח"כ
יעל גרמן. "נצטרך לבחון מי צריך להוציא הנחיה כזו לרשויות המקומיות. להבנתי זה צריך להיות משרד הפנים. גם הקמת איגודי ערים לטיפול בפסולת, בדומה לתאגידי הביוב והמים, יכולה לתת מענה. אני מבקשת ממשרדי הפנים והגנת הסביבה לקדם זאת. יש רשויות מקומיות שלא מתפקדות, שלא מסוגלות לממן משקלים למשאיות. תפקיד המדינה לטפל בכך. נשב עם משרדי הגנת הסביבה, הפנים והמשפטים לבדוק איך יוצרים איגודי ערים לטיפול בפסולת".
בדיון היום העבירה יו"ר הוועדה ביקורת חריפה על היועצים המשפטיים בעניין אפשרות להטיל אחריות על בעל המקרקעין שם נשרפת הפסולת. "אני נלחמת היום נגד אותו חוק אומלל של הגבלת יועצים משפטיים, ואכן עליהם למנוע מהשר לבצע דברים אם הם בניגוד לחוק, אבל כשלא מדובר על מהלך לא חוקי, כשמדובר על למצוא את הדרך והאמצעי למנוע תופעה שמאמללת ציבור שלם, שגורמת נזק קודם כל בריאותי ולאחר מכן גם נזק כלכלי, אני מצפה למצוא פתרון ואני לא מקבלת את התשובות שניתנות כאן".
ח"כ גרמן: "אני מצפה שתשבו סביב השולחן ותביאו פתרונות. שמעתם את העדויות של האנשים שחיים את זה יום-יום, וגם היום יושבים כאן התושבים שכל כך סובלים ומחכים למזור ולפתרון. אתם צריכים להבין שמוטלת עליכם אחריות למצוא פתרון, לא לבוא ולומר אי-אפשר, זו הדרך הכי קלה. אתם מבקשים להישאר על דרך המלך רק שבמקום שדרך המלך תהיה הקצרה ביותר היא הארוכה ביותר והלא יעילה".
עוד עלה בדיון כי מתוך 3,500 פניות ותלונות על שריפות, יצאו פקחים לשטח ב-30 אירועים שמקורם תלונות בלבד. על-פי נתונים שמסר המשרד להגנת הסביבה לוועדה, ב-2016 נפתחו 88 תיקים, מתוכם 27 תפיסות, 21 כתבי אישום ושני גזרי דין. ב-2017 נפתחו 44 תיקים, מחצית ממספר התיקים שנפתחו שנה לפני כן, ו-0 גזרי דין. ב-2018 נפתחו 34 תיקים, 3 כתבי אישום ו-3 גזרי דין. "אנו יודעים שבכל שנה יש מאות ואלפי מקרי שריפת פסולת. לא די שמספר התיקים זעום, הוא גם בירידה. מדוע?", שאלה יו"ר הוועדה.
עו"ד אבינועם ביר, משרד הפנים: "למעשים אי-חוקיים יש גורמי אכיפה, יש משטרה. יש חובת מכרזים. כל הוצאה כספית שלא לפי חובת מכרזים, יש ועדה לחיוב אישי. עובד או נבחר ציבור שגרם להוצאה לא על-פי מכרז, עלול להתחייב בהשבת הכסף מכיסו. זה קורה כל הזמן. הוועדה לחיוב אישי מתכנסת באופן תדיר. אם לרשות יש אי-יכולת לצאת למכרז, יש את המכרז המשותף של החברה למשק וכלכלה שמוציאה מכרז אחד לכל הרשויות".
עבד מאחמיד, אגף פיקוח במשרד להגנת הסביבה: "לא בהכרח הרשויות החלשות הן העברייניות. גם פסולת מגוש-דן מגיעה ונשרפת בדרום הארץ. בחול המועד פסח כל הדרום בער מפסולת שהגיעה מרשויות מבוססות במרכז, מבלי מפריע. יש הרבה זיופים. קבלן מכניס אלף טון לאתר מאושר, ואז הוא מוחק את שם העיר שאת הפסולת שלה העביר כחוק, ורושם שם עוד רשויות נוספות".
עובד מנשה, רע"ן חומרים מסוכנים ברשות הכבאות: "בני 10 נוהגים במשאיות, חוסמים, מזיזים אבנים. חייבים לטפל בנושא בכביש 6, לנטר את כל מצלמות הדרך. רמת הפשיעה אדירה. חייבים מוקד ארצי".
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, אזרחים למען הסביבה: "כל אחד יכול להיות קבלן פסולת, גם אם מתנהלים נגדו תיקים. רוב הפתרונות לא רלוונטיים לרשויות חלשות. בכפר הערבי שאני חיה יש תחנת מעבר לא חוקית, שכל השבוע עישנה. הכפר לידינו כבר שבוע מעשן. כשאני מתלוננת המפקחת אומרת לי תפני למחוז. במחוז אומרים לי שלא מקבלים תלונות מתושבים".
עודד נצר, מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה: "אנחנו רוצים לראות שהפסולת עושה את כל המסלול. יש משקל בכניסה לתחנת המעבר, ולאחר תחנת המעבר, כשהוא יוצא ממנה למטמנה. אם חסר משקל, יש בעיה. כל המטמנות כבר מחוברות, ו-70-60 אחוז מתחנות המעבר. זה ייתן מענה. אבל המשרד להגנת הסביבה לא יכול להחליט לחייב את הרשויות לכלול את זה במכרז".
