שר התחבורה, ישראל כ"ץ, הוא שעמד מאחורי הרדיפה הפוליטית שהובילה לכתב אישום נגד
אלון חסן - טוען היו"ר לשעבר של ועד עובדי נמל אשדוד. חסן דיבר (יום ב', 5.11.18) בהמשך חקירתו הנגדית במשפטו של
רונאל פישר.
לדעת חסן, החקירות נגדו היו רדיפה פוליטית שנבעה מ-15 שנותיו כיו"ר ועד עובדי הנמל, מצד מי שעמידתו התקיפה על זכויותיהם לא מצאה חן בעיניהם. הוא ציין את מי שהיה יו"ר חברת נמל אשדוד,
גדעון סיטרמן, שהיה לדבריו "איש של כץ", ולא פסל את האפשרות שהמפכ"ל דאז,
יוחנן דנינו, היה מעורב גם הוא בשל טיוח טענותיו כלפי סיטרמן.
"כל החיצים היו מכוונים כלפי. אנשים שהודו בפשעים - סגרו להם את התיק. עניין אותם דבר אחד: אלון חסן. אין ספק שזה היה טיל מונחה שהתחיל מגורמים פוליטיים, ו
ערן מלכה ניצל את זה ויחד עם רונאל פישר רקם את המזימה. אני יודע שבפרקליטות יש פושעים; התובעים בתיק שלי היו פושעים, הגשתי תלונה נגדם ואני לא אוותר. היו בתיק הזה פשעים לא רגילים. הרדיפה נגדי נמשכת גם ברגעים אלה".
לדעת חסן, היו בלהב 433 קצינים מושחתים נוספים או מי שהגנו זה על זה; הוא נקב בשמותיהם של רמי תמם, אליעזר צמח, עדי אדרי ורז חורש. "כל אלו עושי דברו של ערן מלכה. הם שיתפו פעולה איתו". הסניגור, עו"ד
עמית בר: "הם ידעו שמלכה מושחת?". חסן: "אני לא יכול להגיד לך. אני לא חושב שחורש קיבל כסף. אבל ברור שהוא עשה פשע, כאשר כיבה את המצלמות והסתיר מידע. הוא קיבל מעטפה? אני לא יודע להגיד לך. אבל זה שהוא עשה פשע - הוא הודה על הדוכן".
חסן טען, כי אינו יודע כמה שכר טירחה שילם לפישר, שכן הוא לא פתח את החשבוניות אלא העביר אותן לחברה שבבעלותו; להערכתו הוא שילם 200,000 שקל. "התעסקתי בהמון דברים, היו לי עובדים שלא ידעתי איך קוראים להם", הוסיף.
עוד אמר חסן, כי הוא עומד מאחורי הפוסט החריף שפרסם נגד פרקליטו לשעבר, עו"ד בני כץ. נאמר בו, כי כץ הציע לו להילחם לסיים את התיק בנימוק של הגנה מן הצדק, בעוד הוא עמד על זיכוי מלא. לטענת בר, כץ הוא שיזם את הפללתו של פישר כדי ליצור את קו ההגנה שהציע, ובשל כך מסתיר חסן פגישה נוספת עם פישר ועומד על החיסיון בינו לבין כץ.
חסן השיב: "הדעת הייתה נותנת, כשהתפוצצה פרשת פישר, שתתנהל חקירה רצינית ויראו שתפרו לי תיקים. החקירה שלי הופסקה לכמה חודשים, וקיווינו שחוקרי מח"ש יגלו שיש דברים בגו, יש פה עניין של תפירת תיקים ויש גורמים במשטרה שעשו יד אחת עם פישר לפגוע בי.
"אחרי חודשיים [ממעצרו של פישר] קיבלתי הודעה שאני אמור להיחקר אצל אותה יחידה [להב 433], אצל אותם חוקרים, ואנחנו מאוד התרעמנו על זה. המדינה לא ויתרה. עשינו הכל למנוע שיהיה כתב אישום. היה חשוב לנו מאוד שיבינו שיש פה תפירת תיק וימנעו ממני את הסבל שאני ממשיך לסבול. אבל ככל שעבר הזמן, הבנתי שאני מטרה יותר מדי גדולה ושיש רצון עז לפגוע בי, ושהציבור איבד אמון בפרקליטות בגלל
רות דוד.
"באיזשהו שלב החלטתי שצריך להתקדם הלאה ולהיערך למקרה שיהיה כתב אישום. הלב שלי תמיד היה עם בני. הראש והאסטרטגיה היו אותו הדבר. ראינו פשעים, נעשה הכל כדי שלא יהיה משפט. באיזשהו שלב נשאבנו לתוך תהליך של כתב אישום. עורך הדין שלי,
אשר אוחיון, הוא יותר בתחום המשפטי, לא בתקשורת; אין לו טלוויזיה בבית. הוא אמר לי: אני נערך למשפט.
"כשהוגש כתב אישום והתחילו הדיונים, כץ לא המשיך. פה נפרדנו ולא משנה מה הסיבות. אחרי הזיכוי, התקשורת התחילה להיכנס לעניינים. עורכי הדין שלי מאוד מיעטו לדבר, הם נגד התקשורת. לא כולם יודעים מה באמת היה, כי במעצר ראו אותי הרבה עם כץ. בתודעה הציבורית כץ היה בעניינים, והוא רכב על הגל הזה, התראיין ואמר כביכול דברים בשמי.
"לא נהניתי יום אחד מהזיכוי שלי, ופתאום זה יוצא לי לראיונות. מתסכול כתבתי מה שכתבתי. כל תיאוריות הקונספירציה של בר לא קשורות לעניין. כץ עשה עבודה מצוינת במח"ש, הוא ליווה אותי בתקופה קשה ועשה עבודה נפלאה. הוא גם הרגיש אחריות מסוימת, כי הוא הכיר לי את פישר. אבל פה זה נעצר. כל השטויות שדיבר הסניגור - זה לא לעניין".