הייעוץ המשפטי לממשלה, בראשותו של
אביחי מנדלבליט, ופרקליטות המדינה, בראשותו של
שי ניצן, מפרים בצורה קבועה את חובת הסודיות המוחלטת החלה על יחסי עו"ד-לקוח. זאת, כאשר הם מציגים בפומבי - כגון בדיונים בכנסת ובבית המשפט - את חילופי הדברים ולעיתים את חילוקי הדעות בינם לבין שרים ופקידים. כך עולה מבדיקת News1.
סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין קובע: "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".
כללים 21-19 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין קובעים: "עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת; הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך המשפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי על-פי סעיף 90 לחוק. עורך דין יעמיד את העובדים בשירותו על חובתם לשמור על סודיות העניינים המגיעים לידיעתם במהלך עבודתם. לא ישתמש עורך דין בידיעה שהגיעה אליו מאת לקוחו במילוי תפקידו, ואשר עורך הדין לא יכול היה לקבלה בדרך אחרת, במאמץ סביר".
בשורה של פסקי דין קבע בית המשפט העליון, כי מדובר בחיסיון מוחלט, שניתן להסירו רק אם הלקוח ויתר עליו (בצורה מלאה או חלקית), או אם השתכנע בית המשפט שהלקוח ועורך הדין עשו בו שימוש כדי להסתיר פעילות פלילית שביצעו יחדיו. ההיגיון שמאחורי החיסיון הוא שיש לאפשר ללקוח להתייעץ בצורה הגלויה ביותר עם עורך דינו, למסור לו את כל המידע ולקבל את עצתו, מבלי לחשוש שהדברים ישמשו נגדו. הפרת חובת החיסיון היא מהעבירות האתיות החמורות ביותר שיכול לבצע עורך דין, ועלולה להוביל להשעייתו ואף לשלילת רשיונו.
זילבר בכנסת, הפרקליטות בבג"ץ הפרקליטות והייעוץ המשפטי מפרים בצורה בוטה ושיטתית את חובת החיסיון, למרות שהחוק אינו מסייג בשום צורה שהיא את יחסיהם עם נבחרי ציבור ועובדי ציבור. כך למשל, אם הפרקליטות מדווחת לבג"ץ על חילוקי דעות עם שר - מדובר בהפרה של חובת החיסיון. אם נציגי היועץ המשפטי מצטטים בדיון בכנסת את חוות הדעת שהגישו לשרים או לפקידים - מדובר בהפרה של חובת החיסיון.
דבריה של המשנה ליועץ המשפטי,
דינה זילבר, בנוגע לחוק להסדרת פעילות החטיבה להתיישבות (29.10.18) היו דוגמה להפרת החיסיון בעת דיון בכנסת. "היועץ המשפטי לממשלה סבור, והוא משקיע בכך, הוא ונציגיו השונים משקיעים המון המון זמן ומאמצים במהלך אותם חודשים שמתקיימים דיונים בצוות שבראשות משרד החקלאות, כדי לנסות ולקדם את האפיק של הסדרת הסוגיה הזאת והקהיית חלק מהקשיים המשפטיים באמצעות אותו צוות פנים ממשלתי ששוקד על הצעת מחליטים", אמרה. בכך היא חשפה את העמדות המועלות בפני הצוות, המורכב מפקידים המקבלים את הייעוץ ומהווים בפועל את לקוחותיו של מערך הייעוץ המשפטי.
גם דבריה של זילבר שעוררו את המחלוקת בין השרה
איילת שקד לבין היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, היו חשיפה של עמדות שנאמרו בדיונים עם השרים והפקידים. למרות שהיא לא אמרה במפורש שמדובר בחזרה על אותן עמדות, אין ספק שכך הוא. אחרת, חטאה זילבר בכך שהציגה לראשונה את עמדתה לא בדיונים הפנימיים אלא בפורומים פומביים.
בנוגע לחוק היועצים המשפטיים אמרה זילבר בוועדת החוקה (22.10.18), כי מדובר בחקיקה פוגענית ובלתי נחוצה, והזהירה מפני הסכנות שלדעתה טמונות בהצעה. ואילו בדיון בוועדת החינוך על חוק נאמנות בתרבות, טענה זילבר (6.11.18) שמשמעות החוק היא דרישה ל"יועצים משפטיים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה".
בשבוע שעבר (6.11.18) ניתנה גם דוגמה להפרת החיסיון בעת הליך משפטי. הפרקליטות הודיעה לבג"ץ שהיא תומכת בביטול החלטתו של שר המדע,
אופיר אקוניס, שלא למנות את פרופ' יעל אמתי לתפקיד מדעי. עמדת הפרקליטות מובאת על פני מספר עמודים, ובסופה נאמר: "העמדה המשפטית שתוארה לעיל בתגובה זו הובאה בפני שר המדע, אך השר נותר בהחלטתו שלא לאשר את מינויה של פרופ' אמתי". זוהי הפרה ברורה ביותר, כאשר המדינה מצטטת את הייעוץ שניתן לאקוניס.
זו לא ישות אמורפית ניתן לכאורה להעלות טענה, ולפיה הייעוץ והייצוג אינם ניתנים לאדם הספציפי, אלא לישות אמורפית בדמותם של "הממשלה", "המשרד" או "השר" - ושהפרקליטות והייעוץ המשפטי הם חלק בלתי נפרד מהם.
אולם, אין לטענה זו אין יסוד וזאת מחמישה טעמים.
- אין בחוק שום החרגה כזאת, ולא ניתן לסטות מהוראת חוק אלא באמצעות הוראת חוק אחרת.
- מאחורי תארים אלו ניצבים בני אדם, שהם אשר מקבלים בפועל את הייעוץ והייצוג. הייעוץ והייצוג הם ממשיים לבני אדם ממשיים. לא ניתן להפוך אותם למשהו ערטילאי המרחף בחלל.
- הפרקליטות והייעוץ המשפטי הם גופים מקבילים ליתר זרועות המדינה, ולא חלק בלתי נפרד מהן. הפרקליטות והייעוץ המשפטי מעניקים ייצוג וייעוץ לגופים אחרים (ואף מקפידים ביותר להדגיש שהם אינם כפופים לשרים ולמנכ"לים אלא לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה), ולכן לא ניתן לומר שהם והלקוח - חד הוא.
- קיימת חובת חיסיון גם כאשר הלקוח הוא תאגיד. כשם שעורך דינו של בנק אינו יכול לגלות מה יעץ לבנק, אסור לגלות מהו הייעוץ שניתן למשרד ממשלתי.
- הנימוק החשוב ביותר: אם יש ממש בטענה זו - הרי שחובה לאפשר לשר או לפקיד לקבל ייעוץ וייצוג נפרדים, אם הפרקליטות והייעוץ המשפטי מתנגדים למעשיו; בפועל, אין כמעט אפשרות כזאת. הפרקליטות והייעוץ אינם יכולים גם לטעון שהם מייצגים את השר ולא את האיש, וגם למנוע מהאיש לקבל ייצוג וייעוץ משלו.
"תפנה לנציבות שירות המדינה" משרד המשפטים התחמק מלענות על שאלת News1: "האם עובדי מדינה ונבחרי ציבור חותמים על ויתור על חיסיון עו"ד-לקוח מול היועצים המשפטיים של משרדיהם והפרקליטים המייצגים אותם? האם נחתם ויתור כזה בצורה כוללנית או נקודתית במידת הצורך?". תשובתו הראשונה של המשרד הייתה: "איננו מעניקים חוות דעת משפטיות במסגרת פנייה עיתונאית".
News1 הבהיר: "השאלה הייתה עובדתית ואני מבקש תשובה עובדתית". משרד המשפטים שינה את תשובתו: "עליך לפנות לנציבות שירות המדינה". News1 שב והבהיר: "אני שואל אתכם מהצד של עורכי הדין המייצגים את המדינה". המשרד עמד על דעתו: "כפי שמסרנו לך, הכתובת לשאלתך היא נציבות שירות המדינה". News1 מעיר, כי בכל מקרה - הנציבות אינה הכתובת לשאלות הנוגעות לשרים.
