העליון: להחמיר בענישה על פדופיליה באינטרנט

יש להחמיר בצורה ממשית בענישה על פדופיליה באינטרנט - קובע (יום א', 11.11.18) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. הוא דחה את עונשו של אדם שהורשע בשורה של עבירות שביצע דרך האינטרנט בילדה בת 14-13 ונדון ל-4.5 שנות מאסר. האיש הודה והורשע בהטרדה מינית כלפי קטינה, גרם מעשה מגונה בקטינה, גרם אינוס בנסיבות מחמירות, החזקת חומר פדופילי, סחיטה באיומים, גרם מעשה סדום ועוד. העבירות החלו בשנת 2012, כאשר המערער היה בן 17.5, והילדה - כבת 13. הוא דרש ממנה תמונות עירום וביצוע פעולות מיניות כאשר שוחחו בתוכניות סקייפ ו-kik, ואיים שיפיץ את תמונותיה אם לא תיענה לדרישותיו. בית המשפט המחוזי מרכז (השופטים רחל לורך, צבי דותן ודבורה עטר) דחה את בקשת ההגנה לחרוג כלפי מטה ממתחם הענישה שקבע - ארבע-שבע שנות מאסר - וקבע את העונש סמוך לתחתיתו, משיקולי שיקום. שטיין דחה את הערעור על חומרת העונש בהזכירו את מדיניותו המחמירה של העליון בעבירות מין באינטרנט בכלל וכלפי קטינים בפרט. שטיין מוסיף: "לעבירות אלה יש חומרה יתרה נוכח הקלות שבה ניתן לבצען כשהתוקף פועל מתוך ביתו-מבצרו, כשהוא מתחבא במרחבו המוכר, הבטוח, והבלתי נראה וביכולתו לפגוע בקורבנות רבים - או להסב פגיעה מתמשכת לקורבן אחד, כמו במקרה דכאן - כאשר הסיכוי שייתפס וייתן את הדין על מעשיו הוא נמוך. "הסביבה הווירטואלית והריחוק הפיזי בין התוקף לקורבן מביאים גם לריחוק נפשי של התוקף מהעבירות אותן הוא מבצע, דבר שבמקרים רבים מקל על ביצוע העבירה. בעיני התוקף, קורבנו - ילדה, נערה או אישה הנמצאת אי-שם בעיר אחרת, או במדינת הים - משול לדמות הלקוחה מסרט ואיננו נתפס, על-פי רוב, כאדם אמיתי העובר באותן דקות או שעות מסכת התעללות קשה, שבצד הפגיעה הגופנית מותירה צלקות עמוקות בנפשו". עוד עומד שטיין על החומרה היתרה של העבירות מבחינתו של הקורבן: "מדובר באובדן מוחלט של שליטה על גופה ועל חייה, אובדן של תחושת החרות האישית, ביטול הפרטיות, חיים בצל פחד, וחשש תמידי מסחיטות מין נוספות ומביזוי פומבי (במקרה שהתוקף יפרסם באינטרנט את תמונותיה ואת סרטי הווידאו של המתלוננת)". הוא גם מזכיר את הענישה המחמירה בחו"ל ואת קריאתו של האו"ם להילחם בצורה זו בפדופיליה ברשת. על המקרה שלפניו אומר שטיין: "בית משפט קמא הקל במידה הראויה את עונשו של המערער וכאן, לדעתי, צריך לעצור, חרף התחזית האופטימית לגבי שיקום המערער בתסקיר המשלים והעדכני ביחס למצבו אשר הונח בפנינו על-ידי שירות המבחן. לכך יש שתי סיבות. הקלה נוספת בעונש המאסר שהושת על המערער תפגע בהרתעה כללית - שיקול חשוב שיש לקחתו בחשבון בגבולות העונש ההולם". לבסוף אומר שטיין: "למרות שלא ראינו את פניה של המתלוננת, שסבלה מידיו פגיעות קשות בגוף ובנפש, פסק הדין שייצא מתחת לידינו צריך שידבר גם אליה. עלינו לומר למתלוננת, ללא כחל וסרק, כי זעקתה היא זעקתנו". השופטים ניל הנדל ודוד מינץ הסכימו עם שטיין. את המערער ייצגו עוה"ד אבי חימי ומשה וייס, ואת המדינה - עו"ד איתמר גלבפיש.