קבלן התשתיות ועד המדינה
ששון חי מעיד, כי נתן בשנת 2013 ל
רונאל פישר 350,000 דולר במזומן, שהוצגו בפניו כשוחד המיועד לשוטרים שעסקו בחקירות נגדו. על-פי עדותו של חי (יום ב', 12.11.18), הוא שיזם את תשלומי השוחד.
חי הוא מנכ"ל חברת משה בוצ'ן וגיסו של
זוהר בוצ'ן, מנהל בחברה, אשר יוצג בידי פישר. בשנת 2013 נעצר בוצ'ן בחשד למעורבות בשחיתות בעיריית חדרה. לדברי חי, הוא ואשתו אפרת חי - אחותו של בוצ'ן - קיבלו המלצה על פישר, הגיעו אליו כדי להתייעץ ובמקביל זומנו לחקירה בלהב. לטענת חי, הוא לא רצה שפישר ייצג אותו, אך גיסתו לימור בוצ'ן עמדה על כך. "נכנסנו, משרדים מפוארים, רונאל היה אז בשיא התקשורת, הופיע בטלוויזיה".
לדברי חי, פישר אמר להם ש"המצב קטסטרופה" לגבי בוצ'ן, ושאל: "אתם עובדים בתל אביב? אז בוא, בוא, יש עוד משהו לדבר איתך - על העבודה בתל אביב". הם נכנסו למשרדו של פישר, אשר סיפר לו על החקירה בנוגע לחברת מי אביבים. פישר התקשר לחוקר להב, אריאל פרידמן, אשר אמר לו ש-חי ייחקר באזהרה; פישר הכין אותו לעדות. "הוא זיהה שעברתי ניתוח לב פתוח, ואמר לי: אם תרגיש לא טוב - תגיד להם; איש לא צריך למות בחקירה. הוא נשמע מאוד אנושי".
"תשמע לי - הכל יהיה בסדר" לדברי חי, לאחר חקירתו הוא נפגש עם פישר, שאמר לו "הייתה לך חקירה טובה"; חי העיר, כי לא הבין מהיכן פישר יודע זאת. לאחר מספר ימים זומנה אשתו לחקירה ו"היינו בהיסטריה טוטלית. אנחנו אנשים מהיישוב, ופשוט חרב עלינו עולמנו". גיסתו, לימור בוצ'ן, הייתה שעות רבות במשרדו של פישר, אשר אמר לה ש"מצבו של זוהר קטסטרופה, יקרה לו משהו". פישר אמר ל-חי: "'אני מקווה שלא תשבו שבע-שמונה שנים בבית הסוהר'. זו תשובה מעורך דין, ארבעה ימים אחרי פרוץ החקירה, והוא כבר יודע מי הולך לבית הסוהר". חי המשיך לצטט את פישר: "יקחו לכם את הבית, יקחו לכם את העסק. [אבל אם] תשמע לי - הכל יהיה בסדר".
לדברי חי, לפני הארכת מעצרו של בוצ'ן, הוא אמר לפישר: "תעשה כל מה שצריך, אני אשלם את כל מה שצריך, רק תוציא אותו שלא יקרה לו משהו". לדברי חי, "מבחינתי רונאל היה כמו מנתח שאומר לך לשתות ארבע כוסות שתן גמלים ולאכול צואה של כבשים. היינו בכאוס מוחלט". עוד אמר חי, כי פישר אמר לו ש"הסיפור בתל אביב הרבה יותר גדול מאשר בחדרה. מה זה משנה אם לא עשיתם כלום? בינתיים יעצרו אתכם, יקחו לכם את הבית ואת העסק, בעוד חמש שנים תצאו זכאים".
לדברי חי, תשובתו הייתה: "אני מוכן לשלם כל סכום, רק כדי לא לעבור עוד פעם את פסי הרכבת של לוד [למשרדי להב]". לאחר מספר ימים הם נפגשו בבית קפה ברמת אביב, ופישר אמר לו: "הצלחתי לסדר את העניין, אתם מחוץ לחקירה, אין שום דבר, ותארגן לי 150,000 דולר במזומן". שבועיים מאוחר יותר הגיע חי לביתו של פישר, נכנס עימו למרתף והביא לו את הכסף.
"מה שצריך - אני מוכן לשלם" חי המשיך: "מבחינתי חשבתי שזהו, הכל בסדר. במהלך אותה תקופה קוראים לי עוד פעם אחת להעיד בפרשת חדרה. רונאל אמר לי: תדע לך שמחר אתה מגיע לך לחקירה ואתה הולך להיעצר; תתכונן. למחרת, כשהייתי בדרך לחקירה, הוא אמר לי: הצלחתי לבטל את החקירה, סע הביתה. נסעתי הביתה. כל אותה תקופה - רונאל הוא מבחינתי אלוהים, שמכיר את אנשי החוק, שמכיר את המשטרה, שמתקשר לחוקרים. אנחנו ממש ממש לא שם.
"רונאל אמר לי: אני יכול להוציא אותך גם מפרשת חדרה. אמרתי לו: מה שצריך, תוציא אותי מהסיוט הזה. מה שצריך - אני מוכן לשלם. רונאל אמר לי: זה לא יהיה כזה פשוט; יש איזה ניצב במשטרה, שיש לו אחיין שנאשם באיזושהי תקרית שהוא הכניס אלה לפי טבעת של פלשתיני, ואני רוצה לנסות לשכנע שוטר שיעיד בחקירה כדי להוציא את האחיין הזה. אמרתי לו: בוא נקבע שם קוד, שאם אתה אומר לי שתפסת דג גדול ברשת - אני מבין שסידרת את העניין. הוא התקשר אלי ואמר לי: הצלחתי לסדר את כל העניינים.
"הייתה פעם שרציתי לבוא אליו הביתה, והוא אמר: אל תגיע - יש אצלי שופטים וקציני משטרה, מארגנים להם ארוחה. הבנתי שהוא האדם הכי מקושר בעולם. שילמתי שוב 200,000 דולר, אצלו במשרד, בשש-שבע בערב. שמתי לו במשרד, ליד החלון, תיק שיש בו 200,000 דולר - אולי באירו, אולי בשקלים. רונאל אמר לי: שלא יהיה חסר כלום, מפה זה הולך לשוטרים. אמרתי לו: לא חסר שום דבר.
"הוא ביקש מהעוזרת שלו שתיכנס לחדר ותראה לי את המסמך המשטרתי של מי אביבים; אני לא יודע אם זה היה בתשלום הזה או הקודם. הוא הראה לי מסמך משטרתי שהיה כתוב 'חסוי' והופיעו השמות שלי ושל זוהר. אמרתי לו: עזוב, אני מאמין לך, קח את הנייר ממני".
"פינקנו אותו כמו שצריך" חי המשיך והעיד, כי המשטרה לקחה את כל מסמכיה של החברה והוא ביקש מפישר לפעול להחזרת לפחות חשבוניות הספקים, כך שניתן יהיה לשלם להם. פישר הבטיח לטפל בכך, ואחרי שבוע-שבועיים פישר חזר מחו"ל, קרא ל-חי ואמר לו: "היינו עם בחור ביחידת יהלום [ברשות המיסים] בחו"ל. פינקנו אותו כמו שצריך, השקינו אותו כמו שצריך, אל תדאג, המסמכים יגיעו. לפני שקמתי לצאת מהחדר הוא אמר: אבל זה יעלה לך עוד 40,000 אירו. נתתי לו עוד 40,000 אירו".
לדברי חי, סמוך למועד המעבר לחקירה הגלויה בפרשת מי אביבים, קרא לו פישר למשרדו ואמר: "זוהר עוד פעם פתח את הפה ואמר שהוא יכול לסדר בעיריית תל אביב מה שהוא רוצה. אתה חייב לעוף לחודש מ
הארץ". חי השיב שאינו מתכוון לברוח. פישר השיב: "לפחות שזוהר יסע. חייבים להבריח את זוהר לחו"ל". פישר ו
רות דוד ייעצו לבוצ'ן כיצד לעזוב את הארץ, אמר חי.
בני הזוג חי אכן זומנו לחקירה בפרשת מי אביבים. "אני מתמוטט", אמר חי כאשר גרונו נחנק מדמעות. "אוזקים אותי באזיקים, לקחו אותי לקופת חולים בנתניה, מלווים אותי שני שוטרים, רופא בודק אותי ואומר: תקחו אותו דחוף לבית חולים. הייתי אזוק גם בידיים וגם ברגליים, שוכב בחדר מיון. עוברים אנשים שמכירים אותי, בא לי לקבור את עצמי באדמה". גם במחלקה היה חי אזוק למיטה, ורק בשעות הערב המאוחרות הורה בית המשפט לשחררו מהאזיקים. "הגיע שוטר, בוולגריות, כאילו אתה פגר, הזיז את האזיקים, אמר שלא צריך לשחרר. משהו קטסטרופה".
פישר בא לבקר את חי בבית החולים, וטען שהמעצר נבע מפעולה של רשות המיסים עליה לא ידע - המשיך חי. "למחרת הגיעו עוד שני חוקרים של להב לבית החולים. אני עם אינפוזציה בידיים, אני על הפנים, והוא אומר: באתי לחקור אותך. הם ראו אותי ובאמת שניהם נתנו לי פתק עם מספר טלפון ואמרו: תתקשר כשישחררו אותך מבית החולים.
"אתה תעצור את הכתבה הזאת" "התקשרתי אחרי ששחררו אותי, התקשרתי לקצין והוא אמר לי שאם אפגש עם אשתי - הוא יעצור אותי. 'לך תישן אצל חבר שלך, תתן לי את הכתובת ונשלח משטרה לוודא שאתה שם', כאילו איזה אסיר אני. בליל שבת אני עושה קידוש, אני בוכה פה, אשתו בוכה בבית שלנו, ואנחנו לא יודעים מה עשינו, למה זה קורה לנו. רונאל בא לבקר במוצאי שבת ואמר: תלך לחקירה ויהיה בסדר.
"הלכתי שוב להיחקר בפרשת מי אביבים. עיקלו לנו את הבית, את המכוניות, את הנכסים, אפילו כספומט לא יכולנו להוציא. למה? מה עשיתי? - זה מה יש. הייתה עוד חקירה בקשר לתל אביב, יום שלם צעקו: אתה מכיר את זה, אתה מכיר את ההוא. אמרתי: אני לא מכיר אף אחד. יום למחרת שאלתי את רונאל: מה הולך פה? אתה משלם לשוטרים, אתה לא משלם לשוטרים? [הוא ענה:] יש מעגל של שוטרים שאנחנו מכירים, ויש עוד מעגל שאנחנו מדי פעם זורקים להם דברים קטנים, וזה יהיה בסדר לאט-לאט".
חי הוסיף: "באחת הפגישות שהיו במשרד ישב
ברונו שטיין, ורונאל הציג אותי: תכיר, זה חבר שלי. המשרד הזה, שכלל פרקליטת מחוז, הסתובבו בו קצינים בכירים - אתה נכנס למלכודת ואתה לא יודע איך אתה יוצא ממנה". בהזדמנות אחרת סיפר פישר ל-חי, כי הוא זומן בידי השר לביטחון פנים, שלמה אהרונישקי, והמפכ"ל
יוחנן דנינו, אשר ביקשו ממנו לפעול למניעת פרסום כתבה בערוץ 2. לדברי פישר - כפי שציטט אותם חי - השניים אמרו לו: "אתה קוסם, אתה תעצור את הכתבה הזאת". באותם ימים ממש שחררה המשטרה את כל הרכוש שנתפס בפרשת מי אביבים, ציין חי.
עוד אמר חי, כי פישר סיפר לו שניצב
מנשה ארביב – אז מפקד להב 433 – ביקש ממנו שייצג אותו. פישר המשיך וסיפר, כי דנינו התקשר מיד לאחר מכן וביקש: "אל תייצג אותו, תהיה איתנו". לדברי חי, "אתה מבין שהבן-אדם הזה מושך בחוטים של המשטרה מכל הכיוונים". חי אמר, כי לא שמע בזמן אמת את שמו של
ערן מלכה, אלא רק לאחר שנפתחה החקירה נגד פישר. על חקירתו במח"ש אמר חי, כי אחריה התקשר לעו"ד בני כץ ואמר לו שלא סיפר במח"ש את כל הפרטים, ובעקבות זאת חתם על הסכם עד מדינה.
לדברי חי, התשלומים במזומן ניתנו מתוך כספים שהיו בכספת של חותנו, משה בוצ'ן, בבנק. התביעה ביקשה להגיש אישור על-כניסתה של אפרת חי (רעייתו של ששון) לכספת בבנק, אך הוא לא התקבל משום שהמסמך אינו קשור ל-חי עצמו.
