"חוק הביציות בא לתקן, אבל בפועל גרם לכך שכמעט ואין תרומות בישראל ונשים נאלצות לנסוע לחו"ל. בישראל של שנת 2018, בשונה ממרבית המדינות המערביות, אין כל הסדרה חוקית של תחום תרומות הזרע. מדובר בשוק פרוץ לחלוטין. המציאות משקפת את אזלת היד וקלות הדעת של המדינה בכל הקשור בתרומות ביציות וזרע בישראל, מצב שחושף ילדים לסכנות בריאותיות מהותיות ופגמים גנטיים". כך אמרה ח"כ
עליזה לביא בדיון שערכה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.
הדיון עסק במחדל בבדיקות הרקע הרפואי של תורמות ביציות.
לדברי ח"כ
מיכל בירן, "מטרידה המחשבה שישנן ביציות שאנשים מקבלים בתרומה ולא נעשות בפועל בדיקות מספקות. החשש הוא שזה יכול להיגמר בטרגדיה ידועה מראש. רצינו לשמוע את המציאות בשטח, כמה פגמים התגלו בעבר ומה צריך לעשות?".
ד"ר
יורם לוטן, נציג משרד הבריאות, סיפר כי בישראל מעטות הן תורמות הזרע: "לצערי מדובר בעשרות בשנה. יש דרישה יותר מכמות התרומות. כל תורמת תקבל 20 אלף שקלים. משרד הבריאות בזמנו הוציא חוזר שמיועד לוועדות שבהן אמור להתבצע התהליך. למרות שהייתה דרישה מיוחדת לנושא ההפריה החוץ גופית, הרימו את הכפפה רק מספר מועט של יחידות שנכנסו לתהליך עם מנגנון מסודר שעושים הרבה בירורים מסביב".
כשנשאל על-ידי ח"כ בירן אם אישה שרוצה לתרום ביצית תשקר לגבי עבר נפשי בו הייתה מאושפזת בכפייה תתגלה? הודה ד"ר לוטן: "אם אישה משקרת לגבי רקע נפשי, זה לא יתגלה בבדיקה במצב כיום. תהליך הבירור והקבלה של תורמות, כולל ראיון עם מספר אנשי צוות, פסיכולוג שיושב עם כל תורמת והוא כולל גם בדיקה רפואית גינקולוגית. לא הגיעו אלינו למשרד הבריאות מקרים של בחירת מועמדת לא הולמת או לא מתאימה. אנחנו רוצים להימנע ככל שניתן מעבר של רקע פסיכיאטרי או שימוש בסמים, אבל אין לנו מנגנון שיכול לבדוק את זה".
ד"ר טל שרביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית-החולים אסותא אמר: "בארץ לא עושים פחות בדיקות מחו"ל. פסלנו בהלל יפה לא אישה אחת ולא שתיים על-רקע פסיכיאטרי. הוועדה בארץ מאוד מסודרת, ביחידה שלנו אנחנו עושים מאות מחזורים של תרומות מקייב. שם הבדיקות זהות, המצב כיום מוריד עוד יותר את כמות התרומות בארץ. התור לתרומה בארץ לוקח לעיתים יותר משנתיים".
ד"ר טל עימבר, מההסתדרות הרפואית בישראל אמר: "דבר ראשון בשבילנו זה הבטיחות של הנתרמת או הילוד ואנחנו עושים את המקסימום. אנחנו בודקים שהתורמת היא לא נשאית של מחלות מדבקות. לא היו הדבקות בארץ. לגבי האישה התורמת, היא לא חותמת על ויתור סודיות, היא חותמת על הסכמה לתרום ביציות. אנחנו מסתמכים על רצונה לתרום ביציות. אנחנו לא יכולים לראות אם היא צרכה סמים".
ח"כ
רחל עזריה אמרה בדיון: "זה חוזר לזה שאין הסדרה. יש פה שתי נשים ואין טובים ורעים. צריך לעשות סדר במצב הקיים ובמה שקורה בפועל. רוב התרומות הן לא מישראל. אני מצפה שדברים יהיו מסודרים. כל הנושא הזה הולך ונבנה".
ח"כ מוסי רז, היו"ר בדיון קבע כי "על משרד הבריאות להסדיר את תחום תרומת הביציות".
ח"כ בירן הוסיפה: "מטרידה המחשבה שישנן ביציות שאנשים מקבלים בתרומה ולא נעשות בדיקות מספקות. החשש שזה יכול להיגמר בטרגדיה".
ח"כ לביא: "מדובר בשוק פרוץ לחלוטין. המציאות משקפת את אזלת היד וקלות הדעת של המדינה בכל הקשור בתרומות ביציות וזרע בישראל, מצב שחושף ילדים לסכנות בריאותיות מהותיות ופגמים גנטיים".
ד"ר לוטן נציג משרד הבריאות הודה: "אם אישה משקרת לגבי רקע נפשי זה לא יתגלה בבדיקה במצב כיום".
ד"ר אתי סממה, ראש האגף למדיניות טכנולוגית במשרד הבריאות, חשפה כי בשנה רק 50 נשים תורמות ביציות בישראל: "אין שום כוונה לשדל נשים לתרום ביציות. אנחנו מייחלים שיהיו תורמות, אבל אין כוונה לפתות אותן. התחלנו עם 16 נשים בשנה שתרמו ביציות ועכשיו יש 50 תורמות. יש לעיתים שלוש נתרמות מאישה אחת ומגיע לאישה נתרמת לקבל ביצית בריאה עד כמה שניתן לדעת. בחוזר מנהל רפואה מפורטות כל הבדיקות שצריך לעשות מבחינת בטיחות. ניתן להפנות נשים גם לבדיקות סקר גנטי וזה צריך להיות שיקול דעת של רופא".
רז אמר: "בדיון ההמשך שנערך עלה, כי מתוך כלל הביציות שנתרמות בארץ, רק מיעוט קטן נעשה מתורמות ישראליות. לפיכך, לא התרשמתי כי מדובר במחדל. עם זאת, על משרד הבריאות מוטלת האחריות להסדיר את הנושא".
