שר הברקזיט הבריטי, דומיניק ראב, התפטר (יום ה', 15.11.18), בעקבות אישור הסכם הברקזיט בידי הקבינט אמש. לאחר הישיבה טענה ראש הממשלה, תרזה מיי, כי ההסכם אושר פה אחד. ראב אמר: "אני לא יכול לתמוך במצפון נקי בטיוטת ההסכם". קודם לכן התפטר סגן השר לענייני צפון אירלנד, שיילש ורה, בנימוק שההסכם הופך את בריטניה ל"בית חצוי ובלי תאריך יעד מתי נהיה מדינה עצמאית". לאחר מכן התפטרו שרת העבודה, אסתר מקוויי, וסגניתו של ראב, סאולה ברוורמן.
רשת BBC מדווחת, כי בניגוד להודעתה של מיי - שרים נוספים התבטאו נגד ההסכם, וכי חלק מחברי הפרלמנט מהמפלגה השמרנית עשויים להציע אי-אמון בראש הממשלה. כללי המפלגה מאפשרים לקבוצה של 48 מבין 254 נציגיה בפרלמנט לדרוש הצבעת אמון בעומד בראשה; הליך כזה הוא שהוביל בנובמבר 1990 לנפילתה של מרגרט תאצ'ר.
ראב החליף בחודש יולי את דייוויד דייוויס, שהתפטר גם הוא משום שלא הסכים עם מדיניותה של מיי והוא כיום אחד מראשי המתנגדים לה במפלגה השמרנית. ימים אחדים לאחר מכן התפטר שר החוץ, בוריס ג'ונסון, שגם הוא הפך לאחד מראשי מתנגדיה של מיי. בלונדון אומרים, כי גם כעת ייתכן אפקט דומינו דומה.
במכתב ההתפטרות שלו אומר ראב, כי אינו יכול לתמוך במשטר הרגולטורי המתוכנן לצפון אירלנד, משום ש"הוא מציב איום של ממש על שלמותה של הממלכה המאוחדת". ראב התכוון לכללי המכס השונים שיחולו על צפון אירלנד ועל יתר חלקי בריטניה, בנוגע לסחר עם מדינות
האיחוד האירופי.
עוד טען ראב, כי מנגנון ה"מחסומים" - שמטרתו למנוע את יצירתו של גבול בין אירלנד לבין צפון אירלנד - מעניק לאיחוד האירופי זכות וטו על יכולתה של בריטניה להחליט על פרישה מהאיחוד. על-פי ההסכם, המנגנון יעמוד בתוקפו עד שיושג הסכם סחר חילופי שתאריך היעד שלו הוא יוני 2020, אך ניתן להאריכו ללא הגבלת זמן בהסכמתם של בריטניה והאיחוד. "מעל הכל, אני לא יכול ליישב את תנאיה של העסקה המוצעת עם ההבטחות במצע הבחירות שלנו", הוסיף ראב.
