ה
ממשלה אישרה (יום א', 18.11.18) קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה לטובת מימון תוספת השכר לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי המערכות. הקיצוץ יעמוד על 2.2 מיליארד שקל. שרת התרבות
מירי רגב, שר הרווחה
חיים כץ ושר הפנים
אריה דרעי התנגדו לקיצוץ. לאחר האישור אמר ראש הממשלה: "זוהי בשורה לשוטרים, לגמלאי המשטרה, השב"ס, השב"כ והמוסד, המשרתים במסירות את ביטחון המדינה. זוהי בשורה שהם ייחלו לה שנים רבות. החלטה זו הוגשה לממשלה יחד עם שרי האוצר והשר לביטחון פנים. ההחלטה השנייה החשובה היא שריון מקור תקציבי לחבילת סיוע לשדרות וליישובי עוטף עזה, כפי שהבטחתי יחד עם שר האוצר ושר הפנים, בפגישתנו עם ראשי רשויות מעוטף עזה ביום חמישי האחרון. היישובים הללו עומדים בחזית ואנו תומכים בהם".
בעקבות האישור, יצא שר הפנים, הרב אריה דרעי מישיבת הממשלה בטריקת דלת. סגן שר הבריאות ח"כ
יעקב ליצמן אמר בתגובה להחלטת הממשלה: "מדובר בהחלטה חמורה שתפגע אנושות בבריאות אזרחי ישראל. מחיתי נחרצות בפני רה"מ והשרים על הקיצוץ הצפוי והבהרתי כי זה עלול להביא להרס מערכת הבריאות בישראל". גם שר החקלאות הודיע אמש לרה"מ כי לא יסכים לקיצוץ הרוחבי במשרדו. "לאחר הקיצוץ הקשה במים בחקלאות, לא אתן שענף החקלאות יפגע בשנית", לשון הודעת השר אריאל.
הקיצוץ כולל 1.35 אחוזים בשנת 2019, 1.55 אחוזים משנת 2020 ואילך וקיצוץ משרות. 100 מיליון בחינוך, 44 מיליון בהשכלה גבוהה, 25 בשיכון, 65 מיליון פיתוח תחבורה, 31 רווחה, 44 בריאות, 21 חקלאות.
"תקופה ביטחונית רגישה - לא נכון ללכת לבחירות" בפתח ישיבת הממשלה השבועית התייחס נתניהו למשבר הפוליטי ולסיכויים להליכה לבחירות מוקדמות: "בימים האחרונים שוחחתי עם כל ראשי הקואליציה, הערב אפגש עם שר האוצר כחלון ואנסה לשכנע אותו לא להפיל את הממשלה. בתקופה ביטחונית רגישה זו לא צריך ולא נכון ללכת לבחירות. אנחנו זוכרים מה קרה ב-1992 וב-1999 וקיבלנו את אסון אוסלו ואסון האינתיפאדה, צריך לעשות כל מה שניתן כדי להימנע מחזרה על הטעויות הללו".
השר לביטחון הפנים
גלעד ארדן אמר בפתח ישיבת הממשלה כי הוא "מקווה שלא הולכים לבחירות ולא מבין מה ההבדל בין הממשלה שכחלון ובנט הצטרפו אליה בתחילת הקדנציה עם 61 ח"כים, לבין המצב כרגע. אם נראה שלא נצליח לייצב נוכל להחליט על בחירות. כרגע אין סיבה ללכת לבחירות ולקצר את ימי הממשלה.
שרת התרבות מירי רגב אמרה כי "הבחירות תלויות בחברים שלנו בקואליציה כחלון ובנט. אין שום סיבה ללכת לבחירות. בטוחה שנצליח לפעול גם כם קואליציה של 61 היינו בסרט הזה. אם כל אחד יאפסן את האגו שלו נוכל להמשיך בממשלה המצוינת הזו. בסופו של יום אפשר לסיים את הקדנציה הזו". עוד הוסיפה רגב כי "שוחחתי עם ליברמן ביום חמישי והוא אמר ש
ישראל ביתנו תתמוך בחוק הנאמנות בתרבות", זאת לאור העלאת ההצעה מחר במליאת הכנסת".
סגן שר האוצר
איציק כהן אמר: "בחירות זה דבר לא טוב. בחירות בעיתן זה דבר טוב.
ש"ס לא אוהבת בחירות שלא בזמנן". שר החקלאות
אורי אריאל הצטרף לקריאות נגד פירוק הממשלה ואמר כי "הממשלה צריכה להאריך את ימיה. זו ממשלה שצריכה להשתפר במצב הימני שלה. מקווה מאוד שהשר בנט יהיה שר הביטחון ונוכל לשפר את הימניות שלה".
בניגוד לחברי הממשלה, טענה שרת המשפטים איילה שקד כי "בשלב זה הממשלה איננה יותר ממשלה ימין, לצערי". שקד הוסיפה כי "את מה שהיה לעשות (מינוי שופטים, שינוי תפיסה בעמדות המדינה בבגצ, חוק ההסדרה, אוניברסיטת אריאל, פירוק מל״ג יוש ודברים רבים נוספים), כבר עשינו. את מה שצריך לעשות (פסקת התגברות, הוצאת מסתננים, פינוי חאן אל אחמר, החזרת ההתרעה, מניעת כספי מחבלים) כבר ברור שלא ייעשה תחת ממשלה זו. ההצדקה היחידה להמשך קיומה של הממשלה עד נובמבר 2019 היא שבנט יבצע מהפכה בביטחון ויחזיר לישראל את ההרתעה שאבדה תחת ליברמן בשנתיים האחרונות ויסייע להחלץ ממשבר האמון הביטחוני הקשה. ללא זה, זו ממשלה שנקראת ״ימנית״ אך בפועל מקיימת מדיניות שמאל. לציבור נמאס להצביע ימין ולקבל שמאל, והמשך ממשלת שמאל מקרטעת תסכן את שלטון הימין. לכן יש לגשת לבחירות בהקדם על-מנת להקים ממשלה חדשה בראשות נתניהו, כאשר
הבית היהודי היא המפלגה החזקה לימינו, כך שסוף-סוף נצביע ימין ונקבל ימין".
ועדת הכנסת לא תדון בחוק פיזור הכנסת ו"ר ועדת הכנסת ח"כ
מיקי זוהר הודיע כי "עד אשר המצב הביטחוני ברצועת עזה לא יסתיים, וועדת הכנסת לא תדון בחוק פיזור הכנסת." ח"כ זוהר הוסיף: "לאור האירועים האחרונים אבקש להבהיר כי אין בכוונתי לפעול בהתאם לגחמות הפוליטקאים. טובת המדינה היא הרבה מעל לרצון מפלגה כזו או אחרת להשיג עוד מנדט או שניים. אני חוזר ואומר: די לפופוליזם".
מוקדם יותר הניחה סיעת ישראל ביתנו על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזור הכנסת. המהלך נעשה כשלושה ימים לאחר ששר הביטחון
אביגדור ליברמן הודיע על התפטרותו מהתפקיד. הבוקר הוא הגיש מכתבי רשמי לנתניהו והתפטרותו נכנסה לתוקף. המהלך יאפשר מבחינה פוליטית לשרים בנט וכחלון לתמוך בפיזור כנסת מהצד הימני של המפה ולא להצטייר כמי תומכים בפיזור כנסת משמאל.
בראיון לאתר ynet, התייחס יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להעברת תפקיד שר הביטחון ל
נפתלי בנט: "יש סיבה אחת בלבד להעביר את בנט לשר הביטחון, וזה להציל את מערכת החינוך של מדינת ישראל". לדבריו, "המעשה הנכון זה ללכת לבחירות מוקדמות. זה דבר בלתי אחראי כרגע לנסות ולגרור רגליים ולדמם. ממשלה לא יכולה לתפקד במצב שנוצר. 61 חברי כנסת נדבקים לכיסא ומוכנים לגרום לנזקים בלתי גם למדינת ישראל, גם למערכת הביטחון והעיקר לשבת על הכיסא עוד חודש, עוד חודשיים.
שרי הליכוד נגד מינוי בנט לשר הביטחון מתגברת ההערכה במערכת הפוליטית כי אם יתחייב יושב-ראש מפלגת הבית היהודי להישאר בממשלה עד תום הקדנציה הנוכחית יקבל לידיו את התיק הביטחון. מנגד, שרי ליכוד מתנגדים למינוי.
שר התחבורה ישראל כ"ץ אמר כי "במידה והממשלה תמשיך בכהונתה עד השנה באה יהיה צורך להפקיד את תיק הביטחון בידי שר אחר. יש בליכוד מספר מועמדים מתאימים". השר ארדן התייחס גם גן לנושא: "אני חושב שהדבר הנכון שתנועת השלטון תחזיק ברוב התיקים הבכירים במיוחד תיק הביטחון". השרה רגב הבהירה כי היא לא מתערבת בהחלטות ראש הממשלה בנוגע לחלוקת התיקים, והוסיפה "אני לא אגיד את דעתי מי ראוי ומי לא כל עוד אני לא צריכה לקבל את ההחלטה".
