ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים התכנסה (יום א', 18.11.18) לשתי ישיבות שימוע, בהן נבחנו התנהלות הבנק הבינלאומי ובנק דיסקונט בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים. יו"ר ועדת החקירה, ח"כ
איתן כבל, פתח את הישיבה ובקש לעשות כל מאמץ לא לספר לנו על נפלאות העתיד וההווה, אלא להבהיר מה נעשה מ-2003 ועד היום.
יו"ר דירקטוריון הבנק הבינלאומי,
אירית איזקסון, פתחה ואמרה: "אנחנו מכבדים מאוד את הוועדה ובאנו מתוך רצון לשתף פעולה, במגבלות המוטלות עלינו". המנכ"ל סמדר ברבר צדיק אמרה כי חל שינוי בתיק האשראי של הבנק. היא הציגה נתונים לפיהם ב-2002
70% מהאשראי של הבנק ניתן ללווים עסקיים גדולים וב-2018 ירד השיעור ל-21%. לדבריה, "שיעור ההפרשה לאשראי עסקי גדול הוא אפסי לפחות בשמונה השנים האחרונות ונמוך בהשוואה ליתר הבנקים במערכת. מסוף 2003 יש ירידה חדה באשראי הבעייתי".
היו"ר איתן כבל פתח בהתייחסות לדוח בנק ישראל משנת 2002, שחייב את אילן בצרי לעזוב את תפקידו כתוצאה מליקויים בפעילות האשראי, בעוד שב-2007 מגיעה ברבר צדיק לבנק ובצרי מתמנה לראש החטיבה העסקית. ברבר צדיק התייחסה לכך ואמרה: "בצרי הוא ראש חטיבה עסקית מצוין", והוסיפה כי היא לא מכירה את דוח בנק ישראל בעניין. חברי הוועדה השמיעו למנכ"ל את ההקלטות מהשיחות שקדמו למתן האשראי ל
איתי שטרום בפרשת הרצת המניות של חברת אי.די.בי, המעלים כי האשראי ניתן ללא ביטחונות ובאמצעות שימוש ב"חלונות הגבוהים" אחרי שבצרי אומר שהוא לא מכיר את שטרום.
כבל שאל כיצד ניתן אשראי כזה בלי בטחונות וברבר צדיק השיבה: "לא אמרתי שככה נותנים 15 מיליון שקל, לא היה כשל אשראי". היו"ר הוסיף: "זה לא העניין אם הרווחתם או לא, אלא איך נעשה התהליך", וברבר צדיק השיבה: "לבנק יש מדיניות אשראי". היו"ר כבל המשיך ואמר כי מדובר בפרשה שבין היתר בגללה יושב היום
נוחי דנקנר בכלא, וציין כי כמה דקות אחרי שבצרי שומע על בקשת האשראי הוא מקבל טלפון מדנקנר שאומר לו שאין מה לדאוג והוא מאשר את ההלוואה. הוא הוסיף כי דנקנר ניסה להשיג את ברבר צדיק וכשלא הצליח פנה לבצרי. "כמה פעמים פנו אליך לווים גדולים באופן אישי", שאל כבל. ברבר צדיק השיבה: "לא פונים אלי לווים גדולים. אם מישהו פונה אלי אני מעבירה אותו לסמכות המקצועית מתחתי".
ח"כ
רועי פולקמן אמר כי הוועדה רוצה לדעת האם מדובר בתופעה, וכבל ביקש לדעת האם בצרי נענש. ברבר צדיק אמרה כי שיעור האשראי ללוים הגדולים ירד וכי בצרי פעל
בתום לב בהתאם לסמכויות שלו. ח"כ פולקמן הוסיף ושאל האם התקבלו בבנק דוחות של בנק ישראל על חריגות מנוהל בנקאי תקין, וברבר צדיק השיבה בשלילה. ח"כ פולקמן התייחס לכך ואמר כי מצד אחד כל הבנקים טוענים שיש להם מדיניות מחמירה ומצד שני אנחנו רואים את התוצאות בשטח.
ח"כ
חיים ילין שאל על דירקטוריונים צולבים, המכהנים גם בבנק וגם בחברות גדולות להן הבנק נותן אשראי ועל פוטנציאל ניגוד העניינים. יו"ר הבינלאומי איזקסון השיבה כי דירקטור זה מקצוע וכי יש כללים למניעת ניגוד העניינים. ילין הוסיף ואמר כי גם הנפוטיזם חוגג בחברות האחזקות וברבר צדיק השיבה כי בבנק הבינלאומי אין נפוטיזם.
לאחר מכן קיימה הוועדה ישיבה עם ראשי דיסקונט. היו"ר,
יוסי בכר, פתח ואמר כי אין מצב בו הבנק מעניק אשראי שלא על בסיס קריטריונים אוביקטיביים של זהירות ושמרנות. המנכ"ל לילך אשר טופילסקי אמרה: "דיסקונט פועל לפי מדיניות אשראי ברורה שמתעדכנת ונבחנת בעקביות. המדיניות תואמת את תיאבון הסיכון שמכתיב לנו הדירקטוריון. גורם אחד לא יכול להחליט ולאשר אשראי לבדו. כל אשראי מעל מיליון שקל דרוש אישור שני גורמים".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין התייחסה לאשראי בסך 352 מיליון שקלים שנתן הבנק ל
אליעזר פישמן בפרשת הלירה הטורקית, ושאלה האם הוסקו מסקנות. אשר טופילסקי סירבה להתייחס למקרה ספציפי ואמרה כי אין מדיניות של עריפת ראשים אלא הפקת לקחים. נחמיאס ורבין אמרה: "כשהיו כשלים איש לא שילם את המחיר חוץ מהציבור". אשר טופילסקי אמרה כי "כשיש כשלים יש ועדה בראשות שלושה סמנכ"לים שדנה בסנקציות הנכונות". כבל שאל האם היה גורם כלשהו שהוזז מתפקידו ואשר טופילסקי השיבה: "לגבי המקרה הספציפי הזה אני לא יודעת לענות", היו"ר כבל המשיך: "352 מיליון שקל וגברתי לא זוכרת?", אשר טופילסקי השיבה: "זה לא אומר שזה ההפסד שנגרם לבנק".
היו"ר כבל התייחס גם ליחסי הגומלין בין הבנקים ללווים הגדולים ואמר כי דיסקונט העניק אשראי לבנייה ושימור הפירמידה של
שאול אלוביץ' - 200 מיליון שקל ל
יורוקום אחזקות ו-350 מיליון שקל ליורוקום תקשורת, אבל האשראי הגדול ניתן על-ידי המערכת הבנקאית לבי קום, 3.9 מיליארד שקל, ולבזק עוד 4.2 מיליארד שקל. אשר טופילסקי אמרה בתגובה כי למערכת הבנקאית אין אינטרס לשמר פירמידות. היו"ר כבל הוסיף ואמר כי בעל השליטה בבזק והמנכ"לית לשעבר
סטלה הנדלר הובילו חזית אחידה לתקוע כל רפורמה ולבנקים היה אינטרס לשמור על הכוח שלהם כי כל עוד אין רפורמה הציבור משלם והבנקים יכולים לגבות רווחים. אשר טופילסקי אמרה כי לא מדובר באשראי מפוקפק וכי לעיתים יש כשלים. בתשובה לשאלה האם ידעה על אסטרטגיה של אלוביץ' למאבק במאסדר השיבה טופילסקי: "לא". כבל שאל האם הבנקים רואים עצמם שחקן למשל ברפורמה להורדת מחירי השיחות, וטופילסקי השיבה: "חד-משמעית לא". עם זאת היא סירבה לפרט את מדיניות הריביות לחברות הפרטיות של בעל שליטה לעומת החברות הציבוריות. היו"ר כבל ביקש לדעת מדוע המידע סודי וטופילסקי השיבה כי מדובר על סודיות מסחרית.
