ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה את הצעות חוק החיסונים שיזמה חברי הכנסת
מירב בן-ארי,
יואל חסון ושולי מועלם רפאלי. הצעת החוק קובעת שבמקרה בו פורצת מחלה, יחויבו כלל מוסדות החינוך שלא לאפשר כניסה לשום אדם שאינו מחוסן.
מוצע בה לקבוע במקרה של חשש להתפרצות מחלה שכנגדה ניתן חיסון שגרה, ימנע מוסד חינוכי את כניסתו למוסד של כל ילד, מורה או אדם אחר שאינו מחוסן בפני המחלה, לפי הוראת מנכ"ל משרד הבריאות ולתקופה שיורה. במקרה שבו קיימת מניעה רפואית בקבלת חיסון, רשאי המוסד לקבל את הילד עם הצגת אישור מרופא מומחה, הנוגע לאותו חיסון שהילד לא קיבל, אלא אם כן מנהל משרד הבריאות הורה לנהוג אחרת, כגון מתן הוראה למנוע גם את כניסתו בשל החשש לפגיעה בבריאות הציבור.
עוד מוצע לאמץ פתרון מערכתי וארוך טווח לסוגיית החיסונים, מתוך תפיסה שמדובר בנושא שעקב חשיבותו העליונה לבריאות הציבור ראוי שיוסדר בחקיקה ראשית. הצעת החוק מסדירה ארבע רמות שונות של מעורבות ממשלתית במדיניות חיסונים לאומית: ברמה הראשונה המדינה תפעל להשגת מלוא המידע על שיעורי ההתחסנות באוכלוסייה הכללית על-מנת לאתר בזמן אמת "כיסים" של תת-התחסנות, לטפל בהם נקודתית וכן לתת על כך דין וחשבון לציבור. ברמה השנייה, המדינה תפעל להסברה והנגשה של מערך החיסונים, כדי להגביר את אמון הציבור ברפואה המודרנית, לרכך את ההתנגדות והספקנות שמקורן בחוסר מודעות או בורות, וכן להבטיח את הנגישות של כל ילד לקבלת החיסונים הרלוונטיים במועד. ברמה השלישית, משרד הבריאות ידרוש מהורים שמסרבים לחסן את ילדיהם להשתתף במפגש מידע שבמהלכו יימסר להם מידע בנושא התחסנות, ושלאחריו תינתן להם האפשרות לחזור בהם מהחלטתם ולחלופין לחתום על הצהרה בדבר סירובם לחסן את ילדם. בדומה למודל קורסי הנהיגה המונעת של
משרד התחבורה, גם בנושא החיסונים האינטרס הציבורי מחייב הנגשת מידע רלוונטי להורי הילד בדבר הסיכונים האפשריים הכרוכים באי-התחסנות לבריאותו של הילד ולבריאות הציבור. ברמה הרביעית המדינה תנקוט צעדים חריגים, כגון הרחקה של ילדים לא מחוסנים ממוסדות חינוך, אך ורק כאשר קיים חשש ממשי להתפרצות מחלה עקב תת-התחסנות. ברמה חמישית, מוצע לכלול בתפקידי מועצת הבריאות הפועלת לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם ייעוץ לשר הבריאות לעניין ייזום תמריצים להגברת היענות הציבור לקבלת חיסוני השגרה.
הצעות החוק תובאנה לכנסת להצבעה בקריאה טרומית.
