הצייר יעקב חייט הלך השבוע לעולמו בגיל 79 לאחר שסבל בחודשים האחרונים ממחלה קשה.
חייט היה צייר ייחודי ומעורר השראה, שגידל וקידם אומנים רבים. בשנת 1951 עלה לישראל מעירק בהיותו נער בן 12, ונשלח לבדו לקיבוץ דפנה במסגרת עליית הנוער. תקופת חיים זו היוותה עבורו מקור השראה ליצירותיו העתידיות בהן שילב את צבעוניות הטבע, הציפורים, הנופים ודמויות אנושיות ומעוררות השראה בהן פגש.
יעקב חייט הרבה לשלב ביצירותיו טכניקות רבות ונמנע מלהגדיר תחום וסגנון ספציפי. תפיסתו האומנותית תבעה השתנות והתפתחות עם רוח הזמן. בשנת 1985 זכה לייצג את מדינת ישראל עם שתי יצירות בביאנלה שהתקיימה בצ'ילה.
בשנים האחרונות הרבה לעסוק ביצירות מגוונות הקשורות לירושלים ולסיפורי התנ"ך, תוך שימוש בצבעים עזים וקצביים שמעניקים פרשנות עדכנית ומרתקת.
בבגרותו נישא חייט לאומנית והסופרת שושי חייט. כמו-כן ייסד את אגודת הפסלים העירונית הראשונה בבת ים וניהל את מוזאון בן-ארי. כחלק מעקרונותיו הקשורים בקידום אומנים ויוצרים הפיק יעקב חייט את שלושת הכרכים של "ארט 2000", בהם ניתנה סקירה ובמה לאומני ישראל. במהלך הקריירה האמנותית זכה להציג כ-30 תערוכות יחיד בישראל וברחבי העולם.
ציטוט של עמרי גלפרין (חבר טוב של האמן) אודות יעקב חייט: "יעקב חייט היה אדם יחיד במינו, צנוע וחבר אמיתי. מדובר בצייר נדיר, שבכל יצירה שלו אפשר לראות את היכולות האמנותיות הנדירות שניחן בהן. עד לחודשים האחרונים היה יושב בסטודיו שלו מבוקר עד ערב, מצייר ויוצר. זה היה מדהים לראות איך ירושלים נוכחת בראש לו. האהבה שלו למקום יחד עם זיכרון צילומי נתנו לו את האפשרות ליצור ביד חופשית יצירות בלתי נשכחות. אומנים ותלמידים רבים שלו מרכינים את ראשם עם לכתו. זה יום קשה ועצוב. אני מתנחם בזה שהיצירות והרוח הטובה של יעקב יישארו איתנו לעד".
