ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ
אבי דיכטר (הליכוד), קיימה (יום ב', 19.11.18) דיון מהיר בנושא "מדידת מרחק מהגבול הבינלאומי והגדר ליישובי קו העימות" על-פי הצעותיהם של ח"כ
איתן ברושי (
המחנה הציוני) וח"כ
נאוה בוקר (הליכוד).
ח"כ ברושי ציין בהצעתו כי יש להרחיב את מעגל ההטבות הכלכליות לתושבים המרוחקים עד 4 ק"מ מהגבול הבינלאומי, פעולה שלדבריו תוסיף עוד כ-20 ישובים. בנוסף הציג ח"כ ברושי את השאלה בדבר אופן מדידת המרחק לעניין קביעת ההטבות הכספיות ולעניין קבלת מרכיבי ביטחון ממשרד הביטחון.
ח"כ ברושי אמר בפתח הדיון: "מערכת הביטחון מדברת במונחים של עד ארבעה ק"מ מהגבול, וכך צריך להיות בכל התחומים. השאלה העקרונית של מדידת המרחק מהגבול חייבת להיענות בתשובה ההגיונית שמדובר בגבול בפועל, מהקצה הפנימי של הגדרות ליישוב, ולא המרחק מהגבול הבינ"ל המצוי מרחק מרב מהמכשולים שגבול".
ראש היחידה להתיישבות במשרד הביטחון, נוחי מנדל, ציין כי מבחינת משהב"ט אין קטגוריה של מרחק 2-0 ק"מ מהגבול. כל הישובים המרוחקים 4-0 ק"מ מהגבול נחשבים יישובים קדמיים, ומשכך זכאים לחליפת ביטחון הכוללת מרכיבי ביטחון, על-מנת להתמודד עם איומי חדירה, וההבדל בין הישובים הוא רק בסדר הביצוע, על-פי הדחיפות שקובע הפיקוד המרחבי.
שי דותן, מנהל תחום בכיר מע"מ ברשות המיסים במשרד האוצר, ציין כי בתאריך 01/01/2016 ממשלת ישראל שינתה את היקף ההטבות ליישובים בקרבת הגדר מ-700 מיליון ש"ח ל-2 מיליארד ש"ח. דותן הסביר כי לאחר שהוחלט הסכום, התבקשה רשות המיסים להכין קריטריונים שוויוניים לשם החלוקה, וכך נקבע המרחק של עד שני ק"מ מהגבול. עוד אמר דותן כי בגבול הבינ"ל הוא קו ידוע ומוכר, ולכן משמשת קריטריון השוואה שקוף, בעוד הגדר היא משתנה ולכן בעייתית כקריטריון. לדברי דותן, משרד האוצר הוא גורם המבצע את החלטת הממשלה ואם יש רצון לשנות את המרחק ולהכניס יישובים נוספים, על הממשלה לשנות את החלטתה.
מ"מ ראש אגף לוט"ר ועורף במטה לביטחון לאומי, איתן יצחק, ציין כי המל"ל מקיים, לבקשת הוועדה, עבודת מטה להסדרת כלל יישובי הגבול וקו התפר, כדי לעשות מפה לאומית אחת שתעשה סדר בכל גבולות המדינה, על המחלוקות השונות של אחריות וסמכות. לדבריו, ברור שיש למדידה שיקולים אסטרטגיים ולא טקטיים וכי המרחקים הם מרחקים אבסולוטיים שעושים סדר בתיאום ציפיות מול האזרח, אך גם בהחלטה של הקצאת תקציבים. כיום, על-פי ההגדרות, ישוב שהוא עד קילומטר מהגבול מוגדר יישב צמוד גדר, עד ארבעה ק"מ מהגבול יישוב קדמי, עד שבעה ק"מ בדרום ותשעה ק"מ בצפון - ישוב סמוך גבול, והיתר, יישובים עורפיים.
ח"כ ברושי: "איך אתם לא מתביישים?! אלו לא אזרחים שבאים למילואים או לסוף שבוע, זה קו לכל החיים. אי-אפשר לעשות חשבונות לאזרחים. זה כמו לקחת את האפודים הקרמים לחיילים. צריך לתת לאזרחים תנאים שיאפשרו להם לעמוד בשליחות הזו".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הדיון: "הגבול הבינ"ל הוא מעניינים של האו"ם והמדינות, הוא לא פקטור להגדרות של ישובים ותנאים. המקום הראשון שבו אתה פוגש את האיום זה על הגדר לא על הגבול הבינ"ל, שבינו לבין הגדר בפועל קיים 'שטח מת' רב. זה קונצנזוס בחדר הזה ואני משוכנע שבשיחה פרטית גם אתם תגידו את זה, כי זה משהו שכל בר דעת מבין. אני מבקש מהמל"ל לפעול מול משרדי הממשלה לתיקון שיטת המדידה".
"בהיעדר המושג 2-0 ק"מ בהיבט הביטחוני אין כל הצדקה שתהיה חלוקה כזו, שמובלת אך ורק משיקולים תקציביים. זה לא מתחבר לתכלית שלשמה אנו נותנים את כל ההקלות, המיגונים וההטבות. היות שזה כל כך מתבקש, אני מצפה ממשרדי הממשלה שעד תחילת דצמבר תתקבל ההחלטה הראויה על הכללת היישובים שעד ארבעה ק"מ להגדרות ההטבה. זה לא סביר שבנושא ביטחוני נכנס פרמטר שאינו ביטחוני, ולא נראה לי נכון שבדבר כה ברור נידרש לחקיקה אשר תתקן זאת, אך נעשה זאת במידת הצורך".
