במסגרת עבודה סמינריונית בחוג לקרימינולוגיה של הסטודנטיות כרמל טובל ונעה זוהר, בהנחייתה של ד"ר יעל וילצי'ק-אביעד, נערך מחקר ראשון מסוגו בארץ ובעולם על הקהילה הטרנסג'נדרית, לקראת (20.11.18) שבוע המודעות הטרנסג'נדרי. מחקר זה בדק האם יש הבדלים בין הקבוצות השונות בנושאים של דימוי גוף ואידיאולוגיה פמיניסטית, זאת בקרב שלוש קבוצות מחקר: קבוצת גברים זכרים מלידה, קבוצת נשים נקבות מלידה וקבוצת נשים שהן גם טרנסיות. סה"כ 126 נבדקים בגלאי 55-18.
נמצאו הבדלים מובהקים ביחס לדימוי גוף בין גברים זכרים מלידה לבין נשים שהן גם טרנסיות, אך לא נמצא הבדל בין גברים זכרים מלידה לבין נשים נקבות מלידה. נמצא כי לנשים טרנסיות דימוי גוף שלילי יותר בהשוואה לגברים-זכרים מלידה ודומה לנשים-נקבות מלידה (אך שלילי יותר).
בנוסף, נבדקו גם יחסיהם לאידיאולוגיה הפמיניסטית ונמצא כי בעוד שאין הבדלים מובהקים בין נשים נקבות מלידה לגברים זכרים מלידה ברמת האידיאולוגיה הפמיניסטית (כנראה על-רקע הצלחת התנועה הפמיניסטית להחדיר ולהשריש את האידיאולוגיה בחברה כולה) הרי שאצל נשים שהן גם טראנסיות, אידאולוגיה פמיניסטית נמצאה גבוהה יותר אפילו ביחס לנשים נקבות מלידה. ההסבר לקיצוניות זו נובעת מהאפליה המגדרית שהן חשו וחשות מצד החברה הרחבה, דבר הגורם להם להציג דעות פמיניסטיות קיצוניות יותר על-מנת לחוש ולהדגיש כי הן חלק בלתי נפרד מהמגדר הנשי (כמו שמהגר יציג הזדהות קיצונית עם התרבות הקולטת על-מנת לחוש ולהבליט כי הוא חלק בלתי נפרד מהחברה).
לרוב נשים הרואות עצמן פמיניסטיות אינן מצדדות בסטראוטיפים המגדריים הנשים לדימוי גוף על-פי הבנייה חברתית. בקרב נשים נקבות מלידה אכן ישנו קשר חיובי בין רמת עמדות פמיניסטיות לבין דימוי גוף. ואילו אצל נשים שהן גם טראנסיות נמצא קשר הפוך, משמע, הן בעלות רמת אידיאולוגיית תפקידי מגדר הפמניסטית הקיצונית ביותר ביחס לשאר הקבוצות אך גם בעלות דימוי הגוף השלילי ביותר ביחס לשאר הקבוצות.
בקרב טראנסג'נדרים בכללי אין בהכרח הלימה בין הגוף הפיזי לבין הנטייה המגדרית. משמע, בעוד שנשים נקבות מלידה מציגות שביעות רצון או אי-שביעות רצון מגופן בהשען על סטראוטיפים מגדריים ועל כן הן מחוסנות מדימוי עצמי שלילי כאשר הן מחזיקות בדעות פמיניסטיות, הרי שהנשים שהן גם טראנסיות מגיבות ביחס לדימוי גופן הפיזי ולא הסטראוטיפי, ולכן הן אינן מושפעות מהעמדות הפמיניסטיות שבהן הן מחזיקות.
