העליון: פיצוי ביתר קלות לנפגעי עבירה

רמת ההוכחה הדרושה לצורך מתן פיצוי לנפגעי עבירה במסגרת ההליך הפלילי, היא הסתברות כמו במשפט האזרחי ולא מעבר לספק סביר כמו במשפט הפלילי. כך קובעת לראשונה (יום א', 25.11.18) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. פסק הדין ניתן בהסכמת המשנה לנשיאה, חנן מלצר, והשופט ניל הנדל - ההרכב הבכיר ביותר של העליון. חוק העונשין קובע: "הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על-ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו". בפסיקה קודמת קבע בית המשפט העליון, כי אם הניזוקים הם קרוביו של נפגע העבירה - יוכלו כולם יחד (ולא כל אחד לחוד) לקבל את הפיצוי המירבי. בשני פסקי דין קודמים לא קבע בית המשפט העליון מהי רמת ההוכחה הדרושה למתן הפיצוי, בשאלת הקשר הסיבתי בין העבירה לבין הנזק שגרמה. כעת קובעת חיות, כי הרציונלים והתכליות שבבסיס סעיף זה בחוק, מובילים לכך שרמת ההוכחה תהיה אזרחית ונמוכה יחסית ולא גבוהה כנדרש במשפט הפלילי. מטרת החוק, אומרת חיות, היא "לפסוק פיצויים ראשוניים, מהירים ויעילים לנפגעי עבירה בגדרי ההליך הפלילי בלא שבית המשפט יידרש לנהל 'משפט אזרחי זוטא' בשלב הטיעונים לעונש לשם הוכחת הקשר הסיבתי בין העבירה לנזק על-פי רמת ההוכחה המחמירה הנהוגה במשפט הפלילי... לצורך כך, רשאי בית המשפט להיעזר בראיות העומדות לרשותו והמוצגות בפניו לעניין זה, ובכללן תסקירי נפגעי עבירה ועדויותיהם ומסמכים רפואיים רלוונטיים, ככל שאלו קיימים". עוד קובעת חיות לראשונה, כי פיצוי לקרובי משפחה מדרגה ראשונה יכול להינתן גם בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה ("פגע וברח"). עד כה ניתנו פיצויים אלו בעיקר בעבירות המתה (רצח, הריגה והריגה ברשלנות). קביעתה של חיות מתבססת על כך שעבירת ההפקרה נועדה להוביל לכך שמי שיפגע באחר בתאונת דרכים - יפעל כדי להגדיל את הסיכוי להציל את חייו ולהקטין את הנזק לגופו. בשל כך, היא דומה לעבירות ההמתה - גם בנושא הפיצוי לבני משפחתו של הנפגע. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של ג'יהאד אל-הרוש, אשר פגע ברוכב אופניים, גרם למותו וברח מזירת התאונה; הוא הודה בהפקרה ובעבירות נוספות ונדון ל-7.5 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת מיכל ברנט) חייב אותו לשלם 200,000 שקל לאלמנתו וילדיו של המנוח. העליון דחה את ערעורו על עצם החיוב, אך הקטין את הסכום ל-85,000 שקל. את אל-הרוש ייצג עו"ד ניר שניידרמן, את המדינה ייצגה עו"ד ורד חלואה, ואת בני משפחת ילין (משפחת המנוח) - עו"ד טלי איזנברג.