בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר לבקשת קואופ ישראל והוציא צו הקפאת הליכים זמני לרשת הקמעונאות. זאת, לאחר שאתמול בבוקר הגישה האגודה השיתופית קואופ ישראל ורשת הסופרמרקטים קואופ ישראל שבבעלותה בקשה לצו הקפאת הליכים לנוכח המצב התזרימי שאליו נקלעה הרשת, בעקבות מה שהיא מכנה "שחיקת הרווח הגולמי המאפיין את ענף הקמעונאות ורשתות המזון בפרט". מבקשת הקפאת ההליכים עולה כי סך הנכסים והזכויות של החברה עומד על כ-250 מיליון שקל ברוטו, אל מול סך חובות שאינו עולה על 200 מיליון שקל.
לטענת החברה, מדובר ב"משבר שהחריף משנת 2011 לאור העלייה בעלויות התפעול והגברת התחרות בשוק ללא ירידה במחירי הסחורות, והוביל לסגירתן של חברות רבות גדולות וקטנות בשוק הקמעונאות הישראלי". הרשת, נציין, מעסיקה כ-1,000 עובדים בכ-170 חנויות, כאשר מחזור הפעילות של הסניפים העירוניים של קואופ מוערך בכ-450 מיליון שקל בשנה.
קואופ שופ, בניהולו של עופר פיינשטיין, היא רשת קמעונאית שפועלת בעיקר במרכזי הערים עם חנויות קטנות שממוקמות בשכונות בשטח של 660 מ"ר, אשר עובדות על רווח גולמי גבוה יחסית. אלא שמבנה הפעילות שלה יוצא דופן ואינו שגרתי בנוף העסקי בכלל ובנוף הקמעונאי בפרט, והיא בנויה כאגודה שיתופית שבה מחזיקים כ-12 אלף חברים במה שמכונה יחידות השתתפות. שווי המניות שלהם, כך עולה מבקשת הקפאת ההליכים, מסתכם ב-28 מיליון שקל.
בחודשים האחרונים נרשמה כלפי הרשת שורת טענות על עיכובים בתשלומים לספקים, חברות שהפסיקו לספק סחורה לרשת, ספקיות מזון גדולות שעברו לעבוד מולה במזומן או קיצרו את ימי האשראי לרשת, לצד רצף עזיבות של מנהלים בכירים בחברה. ביממה האחרונה גם החלו לעלות לעמוד הפייסבוק של החברה פניות של צרכנים, כשאחד מהם כתב "מה קרה? יש מלא חוסרים במדפים? יש בעיות עם הרשת?". אתמול כאמור, הגישה הרשת בקשה להקפאת הליכים.
ייחודו של קואופ ישראל בענף הקמעונאי כאמור הוא בהיותו ארגון שיתופי ודמוקרטי, המאגד כ-13 אלף חברים פעילים. קואופ ישראל מתנהל באמצעות מוסדות דמוקרטיים הנבחרים אחת לארבע שנים, ומנוהל על-ידי הנהלה הכפופה למוסדות אלה. החברה מנהלת את פעילותה הקמעונאית בחלקה באופן ישיר ובחלקה באמצעות חברה-בת בבעלותה המלאה הנקראת 'קואופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ'. חברי הדירקטוריון של החברה הם, ברובם המכריע, חברי המזכירות של האגודה. אותם בעלי יחידות השתתפות מחזיקים בחברה שנקראת קואופ ישראל אגודה שיתופית בע"מ, אשר לה פעילות נדל"ן ופעילות סופרמרקטים. משיחות עם גורמים מעורים עולה כי בבעלות החברה קיימת כמות מכובדת של נדל"ן מניב עם לא מעט זכויות בנייה שנצברו במשך השנים.
בענף מעריכים כעת כי מי שייקח את המושכות לגבי המשך התהליך הם הבנקים. "ההערכה היא כי יש הרבה מאוד נכסים שמשועבדים לטובתם והם כנראה יחליטו מה יעלה בעתיד הרשת". ככל הידוע, החברה בימים האחרונים פנתה למספר גופים מוסדיים כדי לקבל הלוואה, אך היא לא הצליחה לממש את כוונותיה.