המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
חנן מלצר, סבור שעל הממשלות לפקח על ספקי המדיות החברתיות. הוא דיבר בשבוע שעבר, בכנס של בתי משפט עליונים שהתקיים בהודו.
מלצר אמר: "המדיה החברתית מעניקה לנו הזדמנות חסרת תקדים להפיץ את הדמוקרטיה. אנחנו מתקשים להבין את כמות המידע שיש באינטרנט. דרך פורומים חברתיים און ליין, אזרחי העולם יכולים לנהל דיונים בכל קצווי תבל. אבל עלינו לפעול בזהירות, שכן לצד כל היתרונות של המדיה החברתית - היא מציבה סיכונים משמעותיים. ראינו כיצד אנשים מסתתרים מאחורי צגי המחשב שלהם, ומפרסמים מידע שגוי ומתסיס. ראינו כיצד מועברים בה מסרים חלולים במקום תגובות מעמיקות. נוצר מצב בו אנחנו מדברים על זה במקום זה עם זה. ראינו כיצד המידע האישי עלול לדלוף ממנה.
"כיצד עלינו להגיב? בגלישה במדיה החברתית, עלינו להסתכל אל מעבר ל-280 התווים של טוויט ולשאוף להיות מעורבים בשיחה אמיתית. כאשר אנחנו מחפשים וקוראים מידע און ליין, עלינו להיות ספקנים. אנחנו חייבים לזכור לחפש מידע תומך. עלינו לקרוא מאמרים המציגים מספר נקודות מבט.
"תפקידן של המדינות הוא לאפשר לכל זה לקרות ולפקח על ספקי הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר, גוגל וכו'), בלא לפגוע בחופש הביטוי. במישור המקומי, יש לאפשר לממשלות למנוע תקשורת טרוריסטית והתערבות זרה בעניינים הפוליטיים הפנימיים. יש לחייב את הרשתות החברתיות להיות נאמנות למשתמשיהן ולפעול כנאמנים לשמירת פרטיות המשתמשים".
מלצר הוסיף: "מערכת המשפט חייבת להגן על ילדינו כדי שיוכלו להוביל אותנו לתוך המאה ה-21. על-ידי קידום פסיקה המגנה על זכויות ילדינו, בתי המשפט משמשים כפלטפורמה לחינוך החברה ליצור מערכת בה יוכלו ילדינו להצליח". מלצר הביא כדוגמה פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2005, בה נקבע שהפסדי ההשתכרות של תינוקת בת חמישה חודשים שנפצעה בתאונת דרכים, יחושבו על-פי השכר הממוצע ולא על-פי המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך אליו השתייכה משפחתה. "לא רצינו לכבול את הילדה למעמד בו נולדה, ובמקום זאת רצינו לעודד חברה בה לכל ילד שנולד בישראל יש סיכוי שווה להצליח", הסביר.
