היום לפני 72 שנה, היה יומם האחרון של פרעות עדן. במשך שלושה ימים, נרצחו 82 יהודים ו-76 נפצעו. 106 מתוך כ-170 החנויות של היהודים נשדדו ונשרפו. ארבעה בתי כנסת נשרפו עד אפר, 220 מבתי היהודים גם הם נבזזו ונשרפו, כך גם שני בתי הספר היהודיים בעיר. עדן היא עיר נמל בדרום חצי האי ערב, תימן. בעבר הייתה בירת תימן הדרומית והייתה באותה תקופה קולוניה בריטית, והקהילה היהודית שלה מנתה כ-5,000 נפש. הפרעות ביהודי עדן החלו בעקבות החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, על חלוקת ארץ ישראל. ההסתה כנגד היהודים הייתה בכל מקום - בעיתונים, ברדיו, במסגדים וברחוב. בעקבות ההכרזה, הוכרז בעדן על שלושה ימי שביתה והזדהות עם ערביי פלשתין. השביתה נקבעה ל-2 בדצמבר 1947. במהלך יום השביתה הראשון, הסתגרו היהודים בבתיהם, והשתדלו להימנע מחיכוך עם המפגינים. משלא פגשו את היהודים ברחובות העיר ובחנויותיהם, נכנסו הפורעים לרובע היהודי בעדן והחלו לפגוע ביהודים בבתיהם. ההנהגה היהודית בעדן, ביקשה הגנה מהבריטים ששלטו בעיר. הבריטים שלחו יחידה של שוטרים בדואים בפיקוד בריטי. הללו לא רק עמדו מנגד והתעלמו ממעשי הביזה, השריפה והטבח ביהודים, אלא אף השתתפו בעצמם. רק כעבור שלושה ימים של פוגרום ורק כשהצבא הבריטי עצמו נכנס לרובע היהודי, הסתיימו הפרעות ביהודים. ביום שלמחרת עברה משאית מרחוב לרחוב ואספה את המתים. כל בית הוריד את מתיו לאמצע הכביש. פליטים יהודים תימניים טיפלו בקבורתם בקבר אחים ללא הלוויה וללא טקס. מ-1949 ועד 1967 בה הסתיים השלטון הבריטי, עזבו כל היהודים את עדן.