עדת הכספים קיימה (יום ד', 5.12.18) דיון בנושא 'תקצוב
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומיזמים תחבורתיים', עם מיקוד ברכש הגומלין במיזמי משרד התחבורה. במהלך הדיון עלה כי מכרזים רבים בהיקפים של מיליארדים רבים הנוגעים למשרד התחבורה יוצאים ויצאו לדרך בשנים הקרובות וכי עתיד מפעלים רבים נקשר בהם ובדרך בה יתקיים לגביהם רכש הגומלין.
מהדיון עלה כי בניגוד לעולה מהחוק כפשוטו, במסגרת מכרזי PPP (במסגרתם הממשלה מעבירה לחברה פרטית את האחריות לקיום המכרז ומשלמת לפי אמות מידה שנקבעות מראש), בוחרת הממשלה שלא לחייב את חברות הספקים ברכש גומלין על כל מרכיביו, אלא עושה את החישוב לפי סך כל העלויות, וכך מתמסמס רכש הגומלין.
כך במכרז על הרכבת הקלה בירושלים בו מאות מרכיבים, צופים במשרד הכלכלה כי כל רכש הגומלין "ייצבע" דרך רכיב עבודות התחזוקה שמוגדרות לאורך שנים ארוכות, ובפועל תאבד התעשיה את רכש הגומלין שכולל רק במיזם זה, רכישת ידע בהיקף של 1.1 מיליארד שקל, 2,500 משרות וכן תרומה לתוצר בגובה 460 מיליון שקל. חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית תקפו את התנהלות משרד האוצר ומשרד התחבורה, וטענו כי הדבר אולי יביא לחסכון מידי, אך יהיה בכייה לדורות ויביא לאובדן הכנסות, ידע ופגיעה קשה בתעשיה הישראלית.
לאור הדברים הביעו חברי הכנסת התנגדות נחרצת להעברת תקציב של 1.3 מיליארד שקל למשרד התחבורה בדיון שנערך מיד לאחר דיון זה, ונקבע כי ההעברה תידון במסגרת דיון נוסף ורחב יותר לעניין רכש הגומלין בימים הקרובים.
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, פתח את הדיון: "הנושא של רכש הגומלין במשרד התחבורה עלה בדיון כללי לעניין רכש זה שקיימנו, אנחנו לא רוצים לחזור על טעויות עבר, אחרי שמפעל הטונה 'סטארקיסט' נסגר מהסיבה שטענתם שאם נוריד את המכסים על ייבוא המחירים ירדו, שאישרנו צעדים כאלה שאמרו לנו שיורידו עלויות ובפועל זה לא קרה, ורק כמאה עובדים הלכו הביתה. יש הרבה מפעלים מסורתיים שייסגרו אם רכש הגומלין יפגע. אנחנו מבקשים לדעת מה זה המיזמים האלה, האם אתם מבצעים גם רכש גומלין, איפה זה עומד. יש חוק שמיושם בכל העולם שדואגים לתעסוקה במדינה שלהם, אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף במיזמים תחבורתיים ובצדק, במציאות הזו שעל-פי חוק נדרשים לרכש גומלין, ואז מתברר שבפועל אין רכש גומלין וזה הרבה מאוד כסף שנגרע מהתעשיה הישראלית".
אסף וסרצוג, אגף תקציבים, משרד האוצר: "יש במשרד התחבורה את עולם הכבישים ועולם הסעת ההמונים שם יש את
רכבת ישראל, מיזמי רכבת קלה ועוד, חלק מהפנייה שמובאת פה היא פנייה הנוגעת לתשלומים. כל המיזמים שמתוקצבים פה - רכבת ישראל והקו האדום - חל בהם רכש גומלין. חוק חובת מכרזים לא חל על מיזמי תחבורה, בפנייה התקציבית שמובאת לפניכם בהמשך יש רכש גומלין".
נחמיה קינד, סגן החשב הכללי: "בקו האדום בת"א יש כרגע רכש גומלין. בירושלים יש כרגע מכרז PPP ויש מחלוקת כיצד מפרשים את הנושא של רכש גומלין. השאלה האם מחלקים את זה לרכיב-רכיב במכרז ומחייבים כל חלק בנפרד ברכש גומלין או שמסתכלים על הסך הכל, כמה רכש גומלין בסך כל הרכיבים, העמדה שלנו שאפשר להסתכל בכללות על המיזם ועל סך כל מרכיביו ואז להחליט אם הוא עומד בדרישות רכש הגומלין". ח"כ גפני: "זה תחכום לא רע להתפטר מרכש גומלין".
זיוה איגר, ממונה השקעות זרות, משרד הכלכלה: "אם אנחנו מחילים את רכש הגומלין על המכלול, לא יהיה באמת רכש גומלין. כי בשנייה שייצא המכרז כל רכש הגומלין ייצבע תחת סעיף התחזוקה, כי ממילא מעסיקים ישראלים וכל שאר הסעיפים לא יהיה בהם רכש גומלין. מהות המחוקק הייתה להעביר ידע לתעשיות בארץ דרך חברות בינ"ל במכרזים כאלה ואת זה אנחנו מאבדים. בעבודה שעשינו ספציפית על הרכבת הקלה, עולה שיש פה פוטנציאל להעביר ידע לתעשיה הישראלית בגובה של 1.1 מיליארד שקל אם ייאכף רכש הגומלין, תרומה לתעסוקה של 2,500 משרות, תרומה לתוצר 460 מיליון שקל, ותרומה להכנסות המדינה 170 מיליון שקל, יש פה אובדן מאוד גדול. היום המכרזים הולכים יותר ויותר ל-PPP, במיוחד מכרזי התשתיות. יש תוכניות לעניין כל התשתיות בישראל, יש הרבה מאוד מיליארדים שאם נלך לפי המהות ולא לפי הטכניקה נאבד אותם. הרכבת בירושלים מתחילה תקדים וחייב לעמוד על רכש גומלין כאן".
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "משתמע מתשובות המשרדים שהנושא הוא איך לא מקדמים את התעשיה הישראלית, כל אחד מוצא איך לא לקיים זאת מתוך אידיאולוגיה שזה יהיה זול יותר למדינה ובמסגרת זו הכל מותר".
ח"כ איילת נחמאיס ורבין: "הרבה מאוד מהעובדות לא נאמרות כאן סביב השולחן, הבעיה שלי עם החשב הכללי שמנסים לעקוף את רכש הגומלין, אנחנו לא סביבונים, צריך להגיע לכאן החשב העצמי עצמו. שיסביר מה מדיניות הממשלה לעניין רכש גומלין, צריך להביא גם את שר האוצר וגם את שר הכלכלה, מכרזי ה-PPP שמגלמים 106 מיליארד שקל עכשיו לפתחנו".
ח"כ
מיקי רוזנטל: "הפער שרוצים לחסוך במכרזים האלה לא מכיל את המחיר שהחברה הישראלית משלמת, יש שאלה של למידה של התעשיה בישראל שאחרת לא נדע לייצר אותם. עד היום זה נעשה ברכבת הקלה בת"א ועוד מקומות, זה שינוי תמוה".
ח"כ
רועי פולקמן: "בשורה התחתונה יש דרך נכונה לעשות מכרזי PPP וגם לראות שהדברים זורמים לתעשיה הישראלית. צריך לקחת את הסך הכל ולראות במסגרת המכרזים האלה כמה באמת מגיע לתעשיה הישראלית ואז לייעל במידת הצורך את המנגנון, עם זאת צריך שהדבר לא ייקר את העלויות בצורה אדירה. השורה התחתונה היא שיש תחושה שיש גם מטרה למסמס את רכש הגומלין, אם אתם לא מאמינים ברכש הגומלין אז צריך לומר את זה ולקיים את הדיון פה, אם המטרה היא למצוא דרך נכונה לעשות את זה אז מצוין".
ח"כ
מיקי לוי: "אסור לוותר על רכש הגומלין, אולי נרוויח סכום נקודתי אבל נפסיד הרבה יותר, זו תהיה בכייה לדורות. החשב הכללי באוצר צריך להפקיד כאן התחייבות בכתב שכל המכרזים של החשב, למרות שזה כתוב בחוק, שיהיו במתכונת הppp- יכילו רכש גומלין לפי רכיבים ולפי החוק. אם ניתן אישור חד-פעמי הסדר ייפרץ, התרגיל לתת לזוכה חיצוני להעביר את זה לגורם חוץ לא יצלח, לא ניתן לזה לעבור".
ח"כ
אחמד טיבי: יכול להיות שהמטרה היא יותר הכנסות למדינה אך יהיו פחות עובדים בשוק המקומי. צריך ללכת לפי החוק וכולנו אמורים לעמוד לפי המשוואה, כן יותר הכנסות אך הרבה יותר לשמור על מקומות העבודה שלהם".
במהלך הדיון עלה גם נושא חברת האוטובוסים הישראלית 'מרכבים', אשר נפגעה לאחרונה מהחלטה של ועדה בין משרדית בה חברים בין היתר משרד האוצר ומשרד התחבורה שלא לחייב רכש גומלין ברכישות לתחבורה הציבורית בישראל, מה שהביא לפגיעה קשה במפעל.
ח"כ
איתן ברושי: "נדרשת פה קודם כל קביעה עקרונית, תקנו קודם את האוטובוסים ממרכבים, יש תוצרת הארץ, מפעל שעובדים בו ערבים וישראלים ומעדיפים תוצרת זרה. אם ממול זה סגירת מפעל של 500 עובדים אז החשבון שלכם הוא פסול. אתם עושים שיעורים בחשבונאות על חשבון גב העובדים. נדרשת פה הכרעה לאומית, בלי משבר ואיום לא יהיה שינוי, למשל לא להעביר שקל למשרד התחבורה עד שלא ירכשו אוטובוסים בארץ".
ח"כ דוד אמסלם: "המדינה לא תתעשר, היא תיסגר, זה לא יעבוד פה".
דימיטרי קומנצ'נקו, יו"ר ועד עובדי חברת מרכבים: "בשנה האחרונה פיטרנו יותר מ-200 עובדים, עכשיו אנחנו עם 530, רק בחודש האחרון ירדנו ב-50 ואני צריך להסתכל בעיניים שלהם שאני יושב לצדם בשימועים, אנשים בני 45 פלוס".
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון: "אני נמצא במצב של חשבון נפש, אם עשיתי דברים נכונים בעבר, אישרתי את הבקשה שלכם על סטארקיסט, אמרתם שזה יוזיל ומה שרק קרה זה שהמפעל נסגר והעובדים פוטרו. אני מבין את הממשלה, היא רוצה לחסוך כסף, כך גם החשב הכללי אם לא יהיה רכש גומלין בגלל כל מיני פלפולים התוצאה היא שנחסוך כסף אבל בסוף יסתובבו פה מובטלים שנצטרך לשלם להם, על זה צריך לקיים דיון אמיתי. האם אנחנו כמו ארה"ב או כמו מדינה שלא אכפת לה מהעובדים שלה ואזרחיה, אלא העיקר שהשליטים ירוויחו כסף? אני מבקש מהממשלה והחשכ"ל לקבל את כל הנתונים וההכנסות וההתפלגות לעניין רכש גומלין במכרזי PPP, בימים הקרובים נקיים דיון בנושא".
בדיון שהתקיים מיד לאחר דיון זה, לעניין העברות התקציביות הביעו חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה התנגדות להעברה תקציבית בסך 1.3 מיליארד שקל עד לבירור סוגיית רכש הגומלין והוחלט על דחיית קיומה עד לקיום הדיון לעניין רכש הגומלין. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני כי נוכח כובד משקל הדברים ודרישת חברי הכנסת, תדחה ההצבעה, אך ביקש כי לצד כך יתמכו חברי הכנסת במספר העברות תקציביות הכרחיות.
כך אושרו ההעברות התקציביות הבאות:
פירוט ההעברות התקציביות והשינויים בתקציבי המשרדים לשנת 2018:
- כ-97 מיליון שקל, (כ-40 מיליון מתוכם ממשרדי רה"מ, האוצר, הגנת הסביבה, החקלאות, האנרגיה) לרשויות הפיקוח - התקציב נועד בין היתר לתגבור תקציב רשות הטבע והגנים, לשיקום בתי גידול לחים, להשלמת תקציב הרשות בהתאם לתוכנית העסקית שלה, ליצירת קווי חיץ להתמודדות עם שריפות, לשיקום אקולוגי בשומרות טבע שנפגעו בטרור העפיפונים ולבניית מיגון לעובדי האתרים.
- כ-26 מיליון שקל ממשרדי רה"מ, החוץ, האוצר, הגנת הסביבה, למשרד האנרגיה והמים -התקציב נועד לממן שינויים פנימיים בתקציב המשרד, שעיקרם תקצוב מינהל חקר הימים והאגמים דרך משרד האנרגיה ולא דרך המכון הגאולוגי.
פירוט ההעברות של עודפי תקציב 2017 לשנת 2018 בתקציבי המשרדים:
- כ-61 מיליון שקל עודפי משרד התעסוקה - העודפים בעיקרם נוצרו עקב מכרזים שיצאו לפעול בשנה שעברה אך לא הסתיימו ובגין התחייבויות חוצות שנות תקציב.
- כ-30 מיליון שקל עודפי משרד החינוך - העודפים נוצרו עקב קולות קוראים שיצאו בסוף שנת התקציב 2017, ולכן טרם מומשו. בין היתר לימודי יהדות, שעות תגבור לבגרות ושעות בלתי פורמליות.
