הגבלה על אישורים לבנקים

דרישתם של בנקים לקבל מלקוחותיהם אישורים של עורכי דין ורואי חשבון על טיב הפעילות בחשבונותיהם, אינה סבירה ועומדת בניגוד לכללים המחייבים הן את הבנקים והן את עורכי הדין ורואי החשבון. כך אומרת (6.12.18) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור ביבי. בנקים נוהגים לבקש אישורים כאלו מן הלקוחות, כאשר מתעוררים חשדות לגבי טיב הפעילות וחשש שמא היא אסורה על-פי הכללים למניעת הלבנת הון. עורכי הדין ורואי החשבון מתבקשים להצהיר מידיעתם האישית - ולא מהמידע שמוסרים להם הלקוחות - שמדובר בפעילות חוקית. ביבי אומרת על דרישה כזו, שהיא "אינה סבירה, באשר אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הפיקוח על הבנקים, כמו גם כללי האתיקה של רואי החשבון ועורכי הדין". היא מצטטת את הוראות הפיקוח, לפיהן אישור של רואה חשבון הוא על ההתאמה בין הנתונים הנמסרים לבנק לבין אלו הקיימים ברשומות אחרות. "במתכונת זו רואה החשבון אינו מאשר את נאותות ו/או נכונות הנתונים עצמם", מדגיש הפיקוח. הוראה זו נובעת מהוראות האתיקה החלות על רואי החשבון, ומאחר שהוראות דומות חלות על עורכי דין - הכלל צריך להיות זהה, מוסיפה ביבי. "די באישורים במסגרתם מאשרים עורך הדין או רואה החשבון את המידע ומפרטים את מקורות ידיעתם", קובעת ביבי. הדברים נאמרו בהחלטתה של ביבי להורות לבנק מזרחי-טפחות שלא לסגור את חשבונותיהן של חברות טויגה און ליין, טויגה מדיה וליחא אחזקות, השייכות לחיים טולדנו. הבנק טען, כי קיים חשד שבחשבונות מבוצעות פעולות אסורות, אך ביבי קבעה שהוא קיבל תשובות מספקות המפריכות חששות אלו. הבנק חויב בתשלום הוצאות בסך 66,000 שקל. את החברות ייצגו עוה"ד רועי סלוקי, ארז אמיר ושריג דמארי, ואת הבנק - עוה"ד רלי בכר ומיטל מזוז.