ועדת המדע והטכנולוגיה דנה (יום ב', 10.12.18) במחסור הקיים ברשת במידע של משרדי ממשלה בשפה הערבית. יו"ר הוועדה,
אורי מקלב, הדגיש את החשיבות וההכרח בהנגשת המידע הציבורי ושירותי הממשלה בערבית. "מעבר למערכות חכמות ומתקדמות של המדינה כולה - מחייב נגישות מידע, שימוש, ביצוע פעולות והתקשרות, לאוכלוסייה כולה". הוא קרא לא להסתפק במעקב אחר כל משרד ומשרד בפני עצמו, אלא להקים צוות בינמשרדי להנגשת המידע הממשלתי בערבית.
ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת) יוזמת הדיון, ציינה כי "השפה היא זהות והזדהות" ואת הכרחיות הזמינות הטכנולוגית להתקדמות חברתית ולמנוף לשילוב חברתי וכלכלי של החברה הערבית ולצמצום פערים. היא ציינה כי אתרים ממשלתיים המונגשים בערבית זוכים לכניסות רבות, ושימוש ניכר מצד מילוי טפסים ושימוש קשר.
חבריה לסיעה הוסיפו, ולפי
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת) "התרגום מהווה הצהרה כי האזרח הערבי הוא אזרח שווה, ואי-תרגום הוא הדרה בפועל של 20% מהאוכלוסייה", וציין את הצורך בתרגום לערבית תקינה ויעילה. ח"כ
סעיד אלחרומי, קרא לנגישות לכל המגזרים באוכלוסייה,
ג'מעה אזברגה ציין את המחסור הקיים בנגישות המידע בתחום הבריאות, מציאת ובחירת רופאים ושירותי קופת חולים ועוד, ואילו
דב חנין, שיבח את אבו-רחמון על פעילותה הנמרצת ואת "מחסור המידע הנגיש ברשת - והמשפיע על חיי אדם". הוא קרא לבצע מעקב אחרי משרדי הממשלה שקיים מחסור באתריהם בעניין - כדי לוודא את שיפור המצב.
ג'מאל זחאלקה קרא למשרד לשוויון חברתי או למטה ישראל-דיגיטלית, להוביל את השינוי וריכוז המעקב בתחום.
מתן שחק, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציין את חוסר האחידות בנושא בין משרדי הממשלה ופירט כי באתריהם של המשרדים לשוויון חברתי, לפיתוח הנגב והגליל, והביטחון אין כל מידע בשפה הערבית, ואין לחצן לשפה הערבית. באתריהם של שישה משרדים וגופים אחרים יש רק מידע כללי על המשרד בכמה משפטים בערבית: נציבות שירות המדינה, משרדי העלייה והקליטה, התקשורת, התחבורה, המדע והטכנולוגיה והדתות. משרדים אלה מהווים רבע ממשרדי הממשלה. בבדיקה הקודמת בשנת 2016 היו באתר משרד המדע והטכנולוגיה יותר תכנים מתורגמים לערבית, אך עם מעברו לפורטל השירותים הממשלתי, נשמטו התכנים המתורגמים, הם אינם מופיעים באתר החדש ואין אליהם קישור ממנו.
שחק הוסיף כי גם אתריהם החדשים של משרדי הפנים והתרבות והספורט בפורטל השירותים הממשלתי אינם כוללים תכנים בערבית מעבר לתיאור כללי של המשרד וטלפון להתקשרות, אך חיפוש המשרדים בערבית ברשת האינטרנט מציע קישור לאתר הישן של המשרד שבו מוצגים תכנים בערבית.
באתר של משרדי החוץ והאנרגיה אין מידע בערבית על בעלי תפקידים, יחידות ודרכי תקשורת.
באתרים של משטרת ישראל ומשרדי האוצר, הפנים, התרבות והספורט, החקלאות, הכלכלה, הגנת הסביבה והחינוך, האפשרות ליצור קשר או לשלוח פניות ציבור בשפה הערבית מוגבלת. משרדים אלה מהווים כשליש מ-24 המשרדים הממשלתיים וכמחצית מהמשרדים הממשלתיים שבאתריהם יש תכנים בערבית. רק במשרד האוצר אין כלל מידע על יצירת קשר בערבית, אך ביתר המשרדים יש מידע בערבית ליצירת קשר, אך אין ממשק לפניות ציבור בערבית. מאז הבדיקה הקודמת בשנת 2016, נוספו אפשרויות יצירת קשר ופניות ציבור בשפה הערבית במשרדי העבודה והכלכלה.
שחק הוסיף כי באתרים של משרדי האוצר והחוץ אין מידע על נהלים, זכויות ושאלות ותשובות בערבית, ובאתר משטרת ישראל ומשרדי הכלכלה, הפנים, התרבות והספורט, האנרגיה, ביטחון הפנים, והתיירות - מוצג בערבית רק חלק מהמידע הקיים בעברית.
ד"ר אסמאא גנאים, חוקרת ויועצת דיגיטציה, שחיברה מסמך בנושא עבור איגוד האינטרנט הישראלי ציינה כי "במידע אין די אלא גם חשיבות יצירת אמון והביטחון באמינות התרגום, ויעילות התרגום. היא הוסיפה את ההכרח ביצירת מיומנות בשימוש ברשת, כהימנעות מאלימות-ברשת.
לדברי יאיר פרנק, ראש התקשוב הממשלתי, "מדובר בנושא חשוב המטפל על ידינו. 48 משרדים מלווים על ידינו, ו-515 שירותים ממשלתיים (מתוך כאלף) כתובים גם בערבית. אנו מקפידים על ערבית יעילה, מהשטח".
