מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 10.12.18) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין שתאפשר למתלוננים ולמתלוננות בעבירות מין לפרסם את זהותם ברבים על-פי רצונם, מבלי שיידרשו לקבל לשם כך אישור של בית המשפט. 62 חברי כנסת הצביעו בעד החוק ללא מתנגדים.
מדובר בהצעת חוק ממשלתית של שרת המשפטים,
איילת שקד, שאליה מוזגו הצעות פרטיות של חברות הכנסת יפעת שאשא ביטון, אורלי לוי אבקסיס ו
עליזה לביא. בחוק החדש נקבע כי מתלונן בעבירת מין או נפגע בעבירה זו יוכל להביע את הסכמתו, בכתב, לעניין פרסום פרטיו או זהותו בלי שיידרש כי ההסכמה תינתן בפני בית המשפט כפי שנדרש היום.
מטרתו של החוק המקורי שחוקק בשנת 1988, נועדה לייצר "קרקע בטוחה" לנפגעי עבירות מין להגיש תלונות ולשתף פעולה עם הליכים פליליים, בלי לחשוש כי זהותם תיחשף בניגוד לרצונם. הנחת המחוקק הייתה כי במרבית המקרים נפגע עבירת מין, או מתלונן בעבירה זו, מעוניין לשמור על פרטיותו ולא לאפשר פרסום של פרטים על אודותיו.
אולם לאחרונה נשמעת ביקורת מצד נפגעי עבירות מין על נוסחו של הסעיף ובמיוחד בכל הנוגע למנגנון הקבוע בו להתיר את הפרסום - באמצעות הסכמת הנפגע או המתלונן בפני בית משפט בלבד. "נפגעי עבירות מין ומתלוננים, אשר רצו דווקא לחשוף את סיפורם האישי באמצעים שונים למשל בפוסט ברשתות החברתיות, בראיון עיתונאי, בדיון פומבי בוועדות הכנסת או בכנס, בבלוג וכדומה, ראו בדרישה להסכמה בפני בית משפט מכשול המגביל את יכולתם לבחור להשמיע את קולם באופן ובצורה שבה יבחרו. אף שהובהר כי איסור הפרסום אינו חל על הנפגע ואינו פוגע ביכולתו לספר את סיפורו, נטען כי ההסדר פטרנליסטי ומגביל את נפגעי העבירה והמתלוננים, שלא בטובתם", נכתב בדברי ההסבר של הצעת החוק.
עוד נטען על-ידי מתלוננים ונפגעי עבירה כי גם אם משתמשים בפרשנות ולפיה האיסור אינו חל על נפגע העבירה או על המתלונן, הוא עדיין מונע לעשות כן מגורמים אחרים שבאמצעותם מבקשים אלה להשמיע את קולם, כדוגמת ועדות הכנסת ועיתונאים. "גופי תקשורת וארגונים אחרים אשר מקיימים דיונים ציבוריים בשיתוף נפגעי עבירות מין, חוששים מפני אחריות פלילית ונמנעים מחשיפת זהותם של נפגעים, למרות רצונם של האחרונים להיחשף", נכתב בדברי ההסבר.
ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שיזמה את החוק כבר לפני כשנתיים לפני ששרת המשפטים הגישה הצעה דומה שזכתה לתמיכת הקואליציה, אמרה ל-News1 כי מדובר בתיקון של אבסורד ישן, שבחסותו נאלצו הנשים לבקש את אישור בית המשפט להיחשף ולספר את סיפורן.
"דבר זה שהפך את כל הנשים שחשפו את סיפורן ברוח קמפיין #metoo לעברייניות וחשופות לעונש של עד שנת מאסר בפועל", ציינה. לדבריה, עד היום כאשר נפגעת תקיפה מינית רצתה לספר את סיפורה בתקשורת, נאלצו לטשטש את פנייה ולעוות את קולה. גם פה בכנסת כאשר הגיעו נפגעות לספר את סיפורן ואף ביקשו לחשוף את פניהן החוק לא איפשר את זה והמסך הוחשך. "התיקון החשוב הזה מחזיר את השליטה, הקול והכוח לנפגעות. ברצונן יחשפו את סיפורן ופניהן וברצונן לא. ההחלטה היא שלהן - הן תבחרנה אם לחשוף את הסיפור, איפה ואיך", אמרה.