המערך לטיפול בהתמכרויות בקרב הקהילות הטיפוליות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נותן מענה טיפולי ארצי למבוגרים ולבני נוער (בני 17 ומעלה) המצויים על רצף השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, או התמכרות התנהגותית לסמים, לאלכוהול ולהימורים, שאינם יכולים לעבור את הטיפול בביתם. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מצביע על הנתונים והתקציבים המיועדים לשירות הטיפולי: התקציב בפועל הוא 44.7 מיליון שקל ולא 48 מיליון שקל בשנת 2017. כמו-כן, מכסת המטופלים הארצית המאושרת והמתוקצבת היא 650 מכסה. בפועל דווח ממשרד הרווחה על 523 מכסות בשנת 2017.
יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים
תמר זנדברג אמרה כי "התעריף עבור מטופל בקהילה טיפולית נמוך, על כך מסכימים כל הצדדים כאן ויש לשנות את זה לאלתר. אני מבקשת מהביטוח לאומי והאוצר בנושא מודל התשלום שבתוך 30 יום, לעדכן בנעשה בנדון מצדכם בכמה כסף מדובר. כמו-כן, מה החיסכון הצפוי. וממשרד הרווחה אני דורשת מידע בכל הנוגע לתוספת התקציבית הדרושה, כמו-כן אפנה לשר הרווחה ונתריע בפניו שישנו צורך בתוספת של 40-30 אחוזים תוספת שדרושה מהתעריף שקיים היום".
זנדברג הוסיפה: "הקהילות הטיפוליות כולן טובות. הטיפול הוא מכבד ומטיב עם כלל המטופלים. ישנה עלייה בדרישות המחמירות שמטיבות אומנם אבל מאידך-גיסא אין עלייה בתקציב. התערבות השר רק תטיב לאור השחיקה ולאור השינוי שנדרש ממשרד הרווחה - עלייה בדרישות וקיפאון בתקצוב. אם נמשיך באותו קו לינארי אי-אפשר להדביק את השינוי, בצרכים".
עומרי פריש, מנכ"ל כפר איזון, הדגיש את התקציב הירוד שמוקצה למטופל במרכז ואמר: "כל הצלחה שלנו היא חיסכון לבתי הסוהר ולפליליים בעתיד. העלות אצלנו היא הרבה פחות למדינה מהעלות של הטיפול במסגרת בית הסוהר. מאז שהתחלנו עם הקהילות הטיפוליות טיפלנו ביותר מ-32 אלף מטופלים. מזה 20 שנה עברנו מתחת למשרד הרווחה ומאז לא עודכנו המדדים, עם זאת השחיקה נהייתה גדולה יותר. מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוא מקצועי מאוד היות שהמרכז הוא מקצועי וניטרלי. צריכים השוואה בין קהילות אחרות ואם אפשר גם בעולם. התעריף למטופל אחד בחודש אצלנו הוא 7,000-4,000 שקל. אנחנו משלימים את העלויות באמצעות גיוס תרומות".
אבי ריכטר, מנכ"ל מרכז הגמילה אילנות: "המרכז נותן מענה לאלפי מטופלים, יותר ממחצית מהתקציב מופנה לקהילות הטיפוליות, התעריף הוא נמוך וצריך להעלות אותו. תהיה תוספת עכשיו של שני מיליון שקל. הפתרון להעביר ישירות מהאוצר או שינוי חקיקה."
איהאב חאג' יחיא הביא את התמונה באוכלוסייה הערבית וציין: "21 שנים אני עובד במגזר הערבי, מנהל אשפוזית וגם קהילה טיפולית, וישנה משימה קשה מאוד לגייס מטופלים מהמגזר הערבי. הצעירים צריכים המון משאבים כמו פעילויות פנאי והעשרה למטופלים השונים. הנושא שלנו הוא בביטוח לאומי שמגיעים אלינו ממזרח ירושלים, שהם המשימה הקשה ביותר. אחוז הגבייה אצלנו הוא מהנמוכים ביותר, 40 מטופלים 8 מכסות של הוסטלים. יש לציין כי לא קל לעבוד באוכלוסייה הערבית, לגייס בחור ערבי אנחנו משקיעים המון זמן באיתורו, מכיוון שאם אין לנו מטופלים אין לנו תקציבים".
נציג משרד האוצר, נתנאל אשרי: "התעריפים במשרד הרווחה מורכבים לא מכסף אלא מבעלי תפקידים- כוח אדם, כמו-כן למנהלים התקצוב הוא רוחבי לרוחב כל השירותים שרוכש משרד הרווחה, בין אם זה פנימיות או קהילות טיפוליות".
אשרי הוסיף: "התמחור של התעריפים הוא פר-עובד, אם יש צורך בהעלאת תעריפים אפשר להעלות זאת לוועדת תעריפים שהיא מטפלת. אנחנו מחפשים מדיניות אחידה לרוחב כל הקצבאות מכל הסוגים. יש לנו התנגשות בהבטחת ההכנסה לבין עולם אחר. אם ניצור הבחנה בין שוהים במוסדות שונים, הדבר יכול להשפיע על נשים במקלטים, מכיוון שהן גם נסמכות על קצבת הבטחת הכנסה. לכן הדרך לעבור את הקושי הזה היא בחקיקה".
נציגת משרד הרווחה איריס נהרי: "השרות לטיפול בהתמכרויות נותן מענה ל-14 אלף מטופלים שמתוכם 1,600 מטופלים מגיעים לקהילות הטיפוליות, והרוב הם ביחידות האמבולטוריות יותר מחצית התקציב אם לא 60% מוקצה אליהם. אני מסכימה עם מה שנאמר בעניין התעריף, צריך להעלות אותו. הייתה אומנם תוספת של 5 מיליון ב-2016 ותהיה תוספת של 2 מיליון ואנחנו עוד נמשיך ונעלה את התעריף".
נהרי הוסיפה: "לגבי הבטחת הכנסה ישנה בעיה עמוקה מאוד, הגבייה והעברת התשלום זה כרוך בתהליך די ארוך, אנחנו מנסים לפתור אותו בישיבות שמקיימים".
כנשאלה לצפי לפתרון הבעיה נהרי השיבה: "הפתרון הוא שהתקציבים יועברו ישירות לתקציב משרד הרווחה או לשנות חקיקה".
