המדינה ניסתה להסתיר בעייתיות של מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים והפרקליטות ניסו להסתיר מנאשמים מסמך החושף בעייתיות בהחלטה לסגור תלונה על אלימות שהגישו הנאשמים. כך עולה (יום ג', 11.12.18) מהחלטתו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, אשר חשף את המסמך המבוקש. דרורי אף רומז, כי ייתכן שמדובר באישומי סרק נגד השניים. בני הזוג מקסים שפירא ויקטרינה רוזקוב נעצרו בספטמבר 2014 בירושלים כאשר הם שיכורים, ואחרי יומיים התלוננה אמו של שפירא - שהיא עורכת דין - שהשניים הוכו בידי השוטרים; היא אף צירפה תיעוד רפואי שתמך בטענתה. השאלה מה עלה בגורל התלונה הניבה לא פחות מארבע גרסאות סותרות של מח"ש: "החקירה הסתיימה" (6.1.15); "החלטה שלא לפתוח בחקירה" (14.10.15); "גניזת התיק ללא חקירה מאין עבירה" (7.6.15); "גניזת התיק מאין אשמה" (12.10.15). לעומת זאת, שפירא ורוזקוב הועמדו לדין באשמת תקיפת שוטר. סניגוריהם ביקשו לקבל את נימוקיו של עו"ד רונן יצחק ממח"ש לסגירת התיק, אך מח"ש והפרקליטות סירבו בטענה שמדובר בתרשומת פנימית. החלטתו של יצחק סותרת את ההודעות הקודמות של מח"ש, ולדברי דרורי - גם לא ברור ממנה האם רוזקוב נפלה בשל שכרותה או נדחפה בידי אחד השוטרים. דרורי מזכיר את קביעתו בשבוע שעבר של נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, ולפיה "דברים אלה מתיישבים עם הדעה הרווחת בקרב סניגורים, ולא רק בקרבם, כי תדירות, במקום בו אזרח מתלונן על תקיפת שוטרים, תלונה זו לא תיוותר לבדה. בתגובה לתלונתו ייחקר האזרח בגין תקיפת שוטרים, ובסיומה של חקירה, יואשם לעיתים האזרח, בתקיפת שוטרים בבית המשפט" (ראו קישור משמאל). בכך רומז דרורי, כי ייתכן שזהו המצב גם בתיק שלפניו: כתב האישום נגד שפירא ורוזקוב הוגש משום שהם הקדימו והתלוננו על אלימות מצד השוטרים. לגבי הבקשה לקבל את התרשומת של יצחק, אומר דרורי: "לא יעלה על הדעת מצב בו אזרח יימצא בעמדה נחותה מול משטרה. כאשר תלונתו של האזרח כנגד השוטרים נסגרת, משלל נימוקים סותרים משנת 2015, כתב אישום נגד אותם אזרחים מוגש רק בסוף שנת 2016. כאשר מגלים האזרחים כי התיק שלהם נגד אנשי המשטרה נסגר, מנסה המדינה - על כל זרועותיה - לשלול מן האזרח את הזכות לעיין בנימוקים, מדוע התלונה שהגיש נגד השוטרים נסגרת". דרורי דוחה את טענת המדינה, לפיה מדובר בתרשומת פנימית שאיננה חומר חקירה. הוא מזכיר את פסיקתו של בית המשפט העליון ומוסיף: "כאשר מדובר בנימוקי סגירת תיק, זכאים הסניגורים לדעת את הנימוקים לסגירת התיק, כדי שגם הערכאה הפלילית תהיה מוסמכת לבקר את חוקיות פעולותיהם של רשויות האכיפה בעת העמדה לדין פלילי, וזאת גם לצורך טענת הגנה מן הצדק". בשולי ההחלטה אומר דרורי על התובעת, עו"ד נעמי לוינוב: "במהלך הקראת ההחלטה, העירה בא-כוח המדינה מספר הערות. גם כאשר ביקשתי ממנה לחדול מכך, היא המשיכה בכך. לבסוף, היא התנצלה. אך עדיין הדבר גרם לניתוק חוט מחשבתי, ולהארכה - שלא לצורך - בהקראת ההחלטה. למותר לציין, כי לא התכוונתי ואין לי כל כוונה לפגוע אישית בבא כוח המדינה. היא עושה כמיטב יכולתה במסירות רבה. אך עדיין הנימוס מחייב שלא להפריע במהלך הקראת החלטה של בית המשפט". לבסוף ממליץ דרורי לפרקליט המחוז, דני ויטמן, לחזור בו מכתב האישום נגד שפירא ורוזקוב: "מן הראוי שבתיק זה תשקול המדינה שבע פעמים, אם לא ראוי לסיים את ההליך, שכן המשכו לא בטוח שמתיישב עם האינטרס הציבורי האמיתי להעמיד לדין אדם נורמטיבי, בגין אירוע שארע לפני ארבע שנים, שיימשך עוד מספר שנים בבית משפט השלום, שלא לומר שיש להוסיף לכך את מספר השנים שיוקדשו לערעורים, על-ידי צד זה או אחר. אנו נמצאים כעת בשלב המקדמי של פנייה פעמיים לבית המשפט המחוזי, בעניין חומר חקירה, בתיק שהוגש בסוף שנת 2016, על אירוע שהיה בסוף שנת 2014, כאשר אנו מספר ימים לפני סיום שנת 2018". את שפירא ורוזקוב מייצגים עוה"ד רשאד זועבי וגבריאל טארונישבילי.