ב־1950 שלח ראש אגף כוח אדם בצה"ל דאז, האלוף שמעון מזא"ה, מכתב ובו דרישה מאלופי הפיקודים והחילות להורות לחיילים להתחשב ברגשות העולים הדתיים במעברות ולהחמיר עם מי שלא יקפיד על כך. הסיבה למכתב: טענות שלדברי האלוף התקבלו אצלו על נוהג פסול שאירע לעיתים מצד חיילים - גזיזת פאותיהם של ילדים לעולי תימן.
המכתב, שנשמר בארכיון צה"ל ונחשף (יום ה', 13.12.18) על-ידי מתי טוכפלד מ
ישראל היום, הגיע יותר מחצי שנה אחרי שוועדת חקירה ממשלתית קבעה כי גזיזת פאות ילדי העולים נעשתה באופן שיטתי ומכוון - מסקנה שהייתה אמורה לעצור את הנוהג כבר אז.
בראש המסמך הודגש כי מדובר במכתב "סודי - אישי", ואף צוין כי הוא "דחוף". תחת הכותרת "הנדון: התנהגות חיילי צה"ל במעברות" מציין מזא"ה כי "מספר מעברות מתוך אלו שצה"ל קיבל על עצמו את הטיפול בהן, מיושבות על-ידי אנשים דתיים. נתקבלו תלונות מספר מתושבי מעברות אלו על מקרי פגיעות ברגשות הדתיים מצד אנשי צבא. מקרים אלו התבססו בשיחות בין חיילים לבין תושבי המעברות - מבוגרים וילדים - שפגעו ברגשות אלו, גזיזת פאות ילדים וכד'".
