התיקים של שוטרים בהם טיפל
רונאל פישר כעורך דין, נלקחו בחיפוש במשרדו ומאז נעלמו - דיווחה (יום ה', 13.12.18) ההגנה במשפטו. הדברים נאמרו לפני עדותו של ניצב בדימוס
ירון בארי, שהיה ראש אגף משאבי אנוש במשטרה ועסק בענייני המשמעת, ולאחר מכן - ראש אגף התנועה.
בארי העיד, כי הכיר את פישר כמי שמייצג שוטרים והיחסים ביניהם לא חרגו מאלו שהיו לו עם סניגורים אחרים. בין היתר, פישר הגיע יחד עם ניצב דאז
ברונו שטיין לבקר אותו בעת שחלה. בארי גם המליץ על פישר בפני רופאו, פרופ' עוז שפירא, נגדו עלו טענות בתחום עיסוקו. לדבריו, פישר החל לדבר איתו על עניינו של סגן-ניצב אבי מאור, אך בארי סירב לשוחח על כך. פישר גם הציע לו ויסקי, אך בארי השיב שאינו שותה, ודאי שלא באמצע היום.
עיקר עדותו של בארי הייתה בנוגע לתרומות שגייסו הוא ורעייתו, אילנית בארי, כחלק מפעילות נרחבת שלהם בתחום. בין היתר הם גייסו אלפי שקלים למימון חגיגת בר-מצוה לילדי פנימיית רננים בזכרון יעקב ביוני 2013. בכתב האישום נטען, כי פישר תרם לאירוע 3,000 שקל והורה למזכירתו ע"י לגייס תרומות נוספות, וזאת במטרה לשחד את בארי. במסגרת זו תרם
יאיר ביטון 8,000 שקל, האחים
יוסף נחמיאס ו
אביב נחמיאס תרמו 2,000 שקל, ופישר גייס עוד 5,000 שקל מלקוחות אחרים.
לדברי בארי, רעייתו עסקה באיסוף התרומות והוא לא ידע על אלו של פישר. "אם הייתי יודע שהוא תרם סכום נכבד, זה היה מדליק לי נורה אדומה, כי היחסים שלנו היו קורקטיים ומעשיים. לא היינו חברים, אלא רק ביחסי עבודה. הפנייה שלי הייתה לחברים, ומבחינתי תרומה שלו הייתה מביאה אותי למצב שאולי הייתי צריך לחשוב האם אפשר להמשיך את היחסים". בתשובה לשאלתו של השופט
משה סובל אמר בארי, כי תרומה שמעל 1,000 שקל הייתה מדליקה אצלו נורה אדומה.
בחקירה הנגדית אישר בארי, כי ב-13 החודשים שבין התרומות לבין מעצרו של פישר - האחרון לא אמר לו דבר על התרומות שלו ושל לקוחותיו. בארי גם העיד, כי פישר הציע לתת לו במתנה קסת דיו שהייתה על שולחנו והוא סירב; ההגנה הראתה, כי מחיר הקסת הוא 50-35 שקל. הוא גם אישר, כי פישר מעולם לא הציג לו בקשה חריגה ושהיחסים איתו לא חרגו מאלו שעם עורכי דין אחרים.
בהמשך היום דחה סובל את בקשת התביעה לבדוק את הטלפון הנייד של פישר ולעיין בחומר שהוצא ממנו ונשמר במעטפות סגורות (ראו קישור משמאל). במהלך הדיון התברר, כי בידי התביעה נמצאות מעטפות הכוללות שיחות בין פישר לבין עו"ד
רות דוד ובין פישר לבין הקבלן יאיר ביטון, למרות שלכאורה חל עליהן חיסיון מוחלט של עו"ד-לקוח ובשום מקרה לא תוכל התביעה לעיין בו.
סובל אומר: "נקבע לא אחת בפסיקה, כי השימוש בסעיף 108 [צו להמצאת מסמכים] מוגבל לחומר שאינו מצוי בידי התביעה. כבר מהטעם הזה דין הבקשה להידחות, שכן בשונה מהחיפוש שנערך בחודשים האחרונים בטלפונים של
ערן מלכה ושל ע"י - מדובר בטלפון נייד המוחזק מאז החקירה ועד היום בידי התביעה. לעומת זאת, התביעה לא ידעה על קיומו של הדאמפ [ריכוז הטלפונים של מלכה וע"י] עד שבית המשפט התיר להגנה לחקור את [איש מח"ש] אלון שפיצר.
"לכך יש להוסיף, כי המשמעות המעשית של קבלת הבקשה עתה תהיה השלמת חקירה, שהרי ככל שיימצאו הודעות שתורמות בצורה מהותית לקידום הוכחת האשמה - לא יהיה מנוס מזימון נאשמים ועדים לחקירה משלימה. כפועל יוצא מכך, לא יהיה מנוס מעצירת המשפט כולו, שהרי מדובר בבקשה רחבה שאינה מוגבלת לאישום קונקרטי, אלא עוסקת באישומים מרכזיים. מדובר במשפט שמתנהל מספר שנים ולגביו קיים אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה שלא לאפשר כל עיכוב נוסף - כפי שטענה התביעה עצמה פעמים רבות".
