הרוב המכריע של התיקים בבית המשפט העליון מסתיימים בכתיבת פסק דין - מעלה מאגר שתחנוך האוניברסיטה העברית בשבוע הבא (יום א', 16.12.18).
המאגר כולל את כל החלטות בית המשפט העליון מאז שנת 2010, דהיינו 48,635 החלטות ופסקי דין ב-16,109 תיקים. הוא נבנה בידי ד"ר קרן וינשל-מרגל מהאוניברסיטה העברית (ולשעבר בהנהלת בתי המשפט), פרופ' לי אפשטיין מאוניברסיטת וושינגטון והמתכנת אנדי וורמס. לדבריהם, שופטי העליון כותבים פסקי דין ב-85% מהתיקים הפליליים ובמחצית מהתיקים האזרחיים והעתירות לבג"ץ.
עבור כל תיק מכיל המאגר יותר מ-70 סוגי נתונים על-אודות הצדדים, ייצוגם המשפטי, הדיון בבית המשפט העליון, הדיון בערכאה המחוזית במקרה של ערעורים, הסיווג המשפטי של התיק, התוצאות שניתנו בו והחלטות כל אחד מהשופטים בו. המידע כולל התייחסות לשאלה האם התיק נסגר בפסק דין, מחיקה או פשרה, והאם התביעה או העתירה התקבלה, התקבלה חלקית, הוחזרה לדיון בבית המשפט המחוזי, נדחתה על הסף או נדחתה לאחר דיון.
וינשל-מרגל אמרה (יום ה', 13.12.18) ל-News1, כי אחד החתכים הוא מספר המילים בפסקי הדין. כך ניתן לדעת כמה פסקי דין הם טכניים בלבד (למשל: דחיית בקשות לדיון בגלגול שלישי, אימוץ פסק הדין במחוזי או שהמערער/העותר חוזר בו) וכמה מהם - ניתנים לגופם של התיקים. בדיקת מספר המילים גם מעלה, כי פסקי הדין החוקתיים (בעיקר בג"ץ) ארוכים ב-25% מן הממוצע הכללי של פסקי הדין. בהקשר זה נמצא עוד, כי רק ב-12% מפסקי הדין הפך בג"ץ את עמדת הממשלה וב-19% שינתה הממשלה מיוזמתה את עמדתה - מה שמלמד על ריסון בפסיקה בנושאים אלו.
על-פי נתוני המאגר, עמדת המדינה נדחית (או שהיא מסכימה לשנות אותה) בחלק לא מבוטל של התיקים - ב-32% מהערעורים הפליליים, ב-33% מהערעורים האזרחיים, ב-38% מהערעורים המינהליים וב-17% מתיקי בג"ץ. בתיקי בג"ץ ברובם של התיקים העותר זוכה לפחות בחלק מהסעד שביקש, והם מסתיימים בפשרות או במחיקות העתירה, ולכן כמעט ואינם זוכים לתהודה ציבורית - אומרים מפתחי המאגר.
המאגר כולל נתונים על החלטות של כל שופט בהרכב, ונתונים אלה מאפשרים לבחון תהליכים ומגמות אינדיבידואליות בקבלת החלטות של השופטים. כך נמצא, כי ככל שהוותק של השופטים בבית המשפט העליון עולה, כך גדלה נטייתם לכתוב דעות מיעוט.
